מ"ג ישעיהו כז ד
<< · מ"ג ישעיהו · כז · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֵמָה אֵין לִי מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֙יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חמה אין לי" - גם מאז לא הערתי עליהם כל חמתי כי אם הייתי מעיר כל חמתי אז מי הוא שיתן לי שמיר ושית כלומר זה הכרם שנתן לי מאז שמיר ושית במקום ענבים אם היה לי חמה מרובה הייתי פוסע בה פסיעה אחת והייתי שורפה כולה כאחד במלחמה כשאני נלחם עמה להפרע ממנה על עונותיה
מצודת ציון
"חמס" - ענין כעס
"שמיר שית" - כמו שמיר ושית ותחסר הוי"ו והם מיני קוצים וכן ועלה שמיר ושית (לעיל ה)
"אפשעה" - כמו אפסעה בסמ"ך וענינו פסיעת הרגל
"אציתנה" - ענין הדלקה והבערה כמו ותצת בסבכי היער (לעיל ט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חמה". בארתי (למעלה יב) שמורה תמיד על הקצף הפנימי.
"מי", נמשך לשתים מי יתנני או מי יחזיק במעוזי, ונסתר בתוכו מלת אשר מי אשר יתנני:
"אפשעה בה". ההבדל בין צעד ובין פשע. צעד, מציין ההליכה בפעמיו והדריכה. ופשע, מציין רק מדת השיעור. כפשע ביני ובין המות, והמדה הזאת הוא במקום שרגלים מתחילים להתפרד, במקום הערוה. ועז"א (דה"א, יט ד') ויכרות את מדויהם עד המפשעה, (ובשמואל ב' י' ד') אמר ויכרות וכו' עד שתותיהם. ור"ל אקרב עם החמה רק כמדת פשע, והב' הוא ב' הכלי, או יהיה ב' בתוך, ור"ל אז אני קרוב כפשע אל החמה. וגדר פעל אציתנה בררתי למעלה (ט' יז):<< · מ"ג ישעיהו · כז · ד · >>