מ"ג ישעיהו כז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · כז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני ה' נוצרה" - בעת הגלות "לרגעים אשקנה" - מעט מעט אני משקה אותה כוס פורענות הבאה עליה פן אפקד עליה בבת אחת ואכלנה לכך לילה ויום אני מתבונן בה ויונתן תירגם אם לא שאני פוקד עליהם עונות שהם מרגילים לפני לילה ויום הייתי מגין עליהם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פן יפקוד עליה" - כי פן יהיה נחסר העלים שלה ע"י כמישה לכן אצרנה לילה ויום להשקותה בזמנה ורצה לומר אחוס אף על העלין וכל שכן על הענבים והוא דרך משל לומר אשפיע להם הרבה טובה מגדוליהם ועד קטניהם

"לרגעים אשקנה" - בכל רגע אשקה אותה במי מטר ולא כמו לשעבר שנאמר בה ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

"אני ה' נוצרה" - מעתה אשמרה לא כמו לשעבר שנאמר בה הסר משוכתו והיה לבער וגו' 

מצודת ציון

"נוצרה" - ענין שמירה כמו נוצר חסד (שמות לד)

"לרגעים" - מלשון רגע

"יפקד" - ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ)

"עליה" - עלי הגפנים

"אצרנה" - אשמרנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני ה'". אלה דברי ה' אל הכרם בשירתו.

"אני ה' נצרה" את הכרם מכל פגע מבחוץ (וזה הפך מ"ש הסר משוכתו) וגם "אשקנה בכל רגע", כדי שיגדל (הפך מש"ש ועל העבים אצוה) ולא לבד שאשקוד בל יתקלקל ענף או פרי, רק גם מחשש "פן יפקד" ויחסר "עליה" אחד מן העלים, ג"כ "אצרנה יום ולילה", (והנמשל אני אצור אותם מאויבים מבחוץ, ואשקנה לרגעים בשפע נבואה והשגחת ה' שתתמיד עליהם, ולא לבד שישמור כהניהם וחכמיהם, רק אף ריקנים והמונים שביניהם ישמור כבבת עין בהשגחה פרטית):

ביאור המילות

"יפקד". הוא מענין חסרון, וכבר בארתי במק"א כי ההבדל בין פקד ובין חסר גרע ויתר לשונות המורים על ההעדר והחסרון, שפקד מורה שחסר מדבר המנוי או החשוב, ובזה הצטרף עם פקד המורה על המספר והמנין ומשמש עמו דבר והפוכו. ועז"א עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה ולא נפקד ממנו איש, כי אנשי החיל היה מנינם ידוע, ופה אומר כי גם העלים של הכרם ספורים ומנויים וישמרם בל יפקד אחד מהם:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כז · ג · >>