מ"ג ישעיהו כו יט
<< · מ"ג ישעיהו · כו · יט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃
רש"י
"הקיצו ורננו" - כל זה יאמר להם הקב"ה הקיצו ורננו ל' ציווי הוא זה
"כי טל אורות טליך" - כי נאה לך לעשות כן שיהא טל תורתיך ומצותיך להם טל של אור
"וארץ רפאים תפיל" - ולארץ ולעפר תפיל את ארץ רפאים שריפו ידיהם מתורתך
"רפאים תפיל" - לפי שאמר ובל יפלו יושבי תבל חוזר ואומר אתה הפילם כי אין בצדקותינו כדי להפילםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נבלתי" - אף גוף הצדיק ההומת יקרא נבלה כמו את נבלת איש האלהים (מלכים א' יג)
"הקיצו" - ענין הערה כמו לא הקיץ הנער (מלכים ב' ד)
"אורת" - הוא שם צמח מה כמו ללקט אורות (שם)
"רפאים" - כן יקראו המתים על כי נרפו ונחלשו ע"י המיתה
מצודת דוד
"וארץ וגו'" - הארץ תפיל ותשליך לחוץ את המתים הקבורים בה
"כי טל" - כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה
"נבלתי יקומון" - יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון ר"ל נבלת עמי שנבלו עצמן עלי יקומון בתחיה ואתם שוכני עפר הקיצו משינת המיתה ושבחו לה'
"יחיו מתיך" - אמר דרך תפלה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · כו · יט · >>