מ"ג ישעיהו י ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ל. צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

מנוקד: צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת.

עם טעמים: צַהֲלִ֥י קוֹלֵ֖ךְ בַּת־גַּלִּ֑ים הַקְשִׁ֥יבִי לַ֖יְשָׁה עֲנִיָּ֥ה עֲנָתֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אָרִימוּ קָלֵיכוֹן אֱנַשׁ בַּת גַּלִּים אֲצִיתוּ דְיָתְבִין בְּלַיִשׁ דְּדַיְרִין בַּעֲנִיָּה עֲנָתוֹת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צהלי קולך" - להזהיר לעם

"הקשיבי לישה" - את קול השופר וברחו לכם וכן עניה ענתות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בת גלים", מצוה לה שתצהל בקול עד שתקשיב ליש וגם עיר ענתות העניה, להודיע לערים האלה לאמר, כי כבר:


ביאור המילות

"בת גלים". היה בחלק יהודה (יהושע טו נט), ונזכר שמואל א' (כה מד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צהלי קולך" - רצה לומר המקומות ההם שלחו לאנשי בת גלים לומר אליהם הרימו קול להזהיר להעם למהר לברוח ואתם בני ליש הקשיבו הקול ומהרו לברוח וכן ישמעו העדה העניה אשר בענתות ויברחו גם המה

מצודת ציון

"צהלי" - ענין השמעת קול גדול וכן צהלו מים (לקמן כד)