מ"ג ישעיהו י כ
<< · מ"ג ישעיהו · י · כ · >>
כתיב:
והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת.
מנוקד:
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל יְהֹוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת.
עם טעמים:
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהֹוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באמת" - בכל לבב
"ביום ההוא" - כשיראה גדול הנס הזה
"על מכהו" - על מצרים שהם היו תחילת המציקים להםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב", (עיין ביאור המלות).
"להשען על מכהו", לא יבקשו עוד עזר מאשור או מאומה אחרת, שלא די שלא עזר לו עוד הכה אותו (כמ"ש במ"ב ט"ז), (וימליץ כי המטה משמש שני דברים להכאה ולמשענת, והם בהסמכם על האומה להשען עליה נהפכו למקל חובלים). רק "ונשען על ה'", כי הוא יהיה להם משענת, אחר שישענו עליו "באמת" לא ברמיה, ואף שעתה בית יעקב שהם בית אפרים ועשרת השבטים עע"ג הם, מ"מ:
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · י · כ · >>