מ"ג ישעיהו י יא
<< · מ"ג ישעיהו · י · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלַ͏ִם וְלַעֲצַבֶּיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְר֖וֹן וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלַ֖͏ִם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃
תרגום יונתן
הֲלָא כְּמָא דַעֲבָדִית לְשֹׁמְרוֹן וּלְטַעֲוָתָהָא כֵּן אַעְבֵּיד לִירוּשְׁלֵם וּלְצַלְמָנַיָא דִי בָהּ:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולאליליה" - כי גם האלילים שבר ולקח עמו לאשור
"הלא כאשר וגו'" - אחר שיכבוש שמרון בבואו על ירושלים יאמר הלא כאשר וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה", שגם הם מעם ישראל והאל לא הצילם "כן אעשה לירושלים", לכן:
ביאור המילות
"אליליה, עצביה". עצבים נקראו על ידי מלאכתם כמו העצב נבזה, ואלילים על ידי ענינם שאין בם ממש, כמו רופאי אליל כולכם, ולכן אלילי שומרון שכבש ידע שאין בם ממש, ושל ירושלים עוד לא כבש, קראם עצבים:<< · מ"ג ישעיהו · י · יא · >>