מ"ג ישעיהו י ז
<< · מ"ג ישעיהו · י · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהוּא֙ לֹא־כֵ֣ן יְדַמֶּ֔ה וּלְבָב֖וֹ לֹא־כֵ֣ן יַחְשֹׁ֑ב כִּ֚י לְהַשְׁמִ֣יד בִּלְבָב֔וֹ וּלְהַכְרִ֥ית גּוֹיִ֖ם לֹ֥א מְעָֽט׃
תרגום יונתן
רש"י
"לא כן ידמה" - שהגזרה מאתי ואני שולחו ידמה קוויידייר בלע"ז
"ולבבו לא כן יחשוב" - ששלחתיו על עסקי ממון לשלול ולבוז בז כי בלבבו להשמיד את הכל בגאותומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולהכרית" - חושב להכרית הכל לבל ישאיר אף מעט
"כי להשמיד בלבבו" - כי חושב בלבבו להשמיד הכל ואף ירושלים כאלו נעשה הנצחון בכח זרועו
"ולבבו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"והוא" - אבל סנחריב מלך אשור לא ידמה כן כמו שהיא שגזרה היא מלפני
מצודת ציון
"ידמה" - מלשון דמיון ומחשבהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שלא ילך ע"מ להשמיד רק ע"מ לתקן ולהחזיר החוטאים בתשובה כמ"ש ולשומו מרמס כחומר חוצות.
- ב) שישלוט רק על ממונם לא על נפשותיהם, כמ"ש לשלול שלל.
- ג) שלא יריע רק לחוטאים לא להצדיקים כמ"ש ועל עם עברתי אצונו. אבל הוא לא כן יחשוב, כי
- א) "להשמיד בלבבו", לא לתקנם בתשובה רק להשמידם מן דתם ואלהיהם.
- ב) "להכרית גוים", לא לשלול נכסיהם לבד רק להכרית הגוים בעצמם.
- ג) "גוים לא מעט", שלא יחשוב שנשלח רק על עם עברתי, כי בלבבו להכרית גוים רבים וגדולים לא להכרית מעט, כי בעיניו שוה כצדיק כרשע:
ביאור המילות
"ידמה, יחשב". הבדל שני הפעלים האלה כהבדל שני הכחות אשר יסתעפו מהם, הכח הדמיוני והכח המחשביי. הדמיוני לוקח ציוריו מן החושים, ומדמה דבר אל דבר לפי משפט החושים ותנאיהם בזמן ובמקום, ויטעה ג"כ בדמיוניו לרוב. והמחשבי לוקח ציוריו מן כחות השכל והבינה המוטבעים בנפש עצמה. אמר, אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך (אסתר ד' יג), ר"ל אל תצייר ממה שאתה שופט בהשגת החוש, כי החוש יכזב לרוב. וכן דמית היות אהיה כמוך (תהלות נ' כא), ר"ל והוא דמיון מתעה, ומזה בא פעל דמה על הערך. אדם להבל דמה, אמר (שופטים כ') אותי דימו להרוג. אבל (אסתר ט') אשר חשב על היהודים לאבדם. כי במעשה הגבעה לא להרגו רצו רק נדמה כן, שאם היה מוחה בידם היה זה סבה לשיהרגוהו. ופה אמר ידמה על הדמיון, שדמהו לשבט, והוא מדמה את עצמו בדמיון וערך אחר. ואמר יחשוב על מחשבתו בפעולותיו ובתכליתם:
"להשמיד ולהכרית". הכרתה הוא ביטול העצם לגמרי, והשמדה הוא ביטול המקרים שלו, שבעבורו הוא מה שהוא, כמו ביטול הדת, ביטול שם הכבוד, כמו שבארתי זה (ש"א כד, ויקרא כו, לקמן מח יט, כו יד, תהלות לז לח), ופעל להכרית נמשך לשתים, להכרית גוים (להכרית) לא מעט:<< · מ"ג ישעיהו · י · ז · >>