מ"ג ישעיהו יא יג
<< · מ"ג ישעיהו · יא · יג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְﬞרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִיהוּדָ֖ה לֹא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יצור" - מלשון צרה
מצודת דוד
"יכרתו" - ר"ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואינה
"אפרים וגו'" - ר"ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה
"וצוררי יהודה" - הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ"ש
"וסרה קנאת אפרים" - לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) קנאת אפרים שהם לא היו צוררים ליהודה אך מקנאים על דבר המלוכה,
- ב) צורריהם מן העמים. עתה הקנאה לא תהיה עוד, והצוררים יכרתו.
"אפרים", תחלה אפרים היה מקנא את יהודה בעת היה כל המלכות ליהודה בחשבו שמגרע ממנו חלק המלוכה המגיע אליו. ויהודה היה צר את אפרים על שמרד במלכות דוד, ועתה ידעו כי המלוכה מגיע לבית דוד ולא יקנאו זא"ז, (וחז"ל דרשו על שני המשיחים, ומבואר ג"כ בדברי):
ביאור המילות
"יקנא את". שלשה מיני קנאה יש,
- א) המקנא בזולתו להיות נכבד כמוהו ולא יעורר איבה נקשר עם ב', ותקנא רחל באחותה.
- ב) המקנא על כבוד זולתו המחולל נקשר עם למ"ד, קנא קנאתי לה'.
- ג) המקנא בחברו להרע לו נקשר עם את. וההבדל בין קנא את, ובין צרר, כי צורר הוא מפני שנאה או מפני שעשה עמו רעה, וקנא את, הוא שמתקנא על שחושב שחברו מגרע מאתו איזה תועלת או הנאה שמגיע לו, ויקנאו אותו פלשתים, שחשבו שהעושר של יצחק נגרע מאתם, וקנא את אשתו, שחושב שמגרעת ממנו מה שהיא חייבת אליו:
<< · מ"ג ישעיהו · יא · יג · >>