לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו טז ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ישעיהו · טז · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביאו [הביאי] עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביאו [הָבִיאִי] עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל תְּגַלִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הביאו הָבִ֤יאִי עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צׇהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עשי פלילה" - הוא לשון ויכוח משפט לבחור לך את הטוב כמו (איוב לד) משפט נבחרה לנו

"שיתי כליל צלך" - שיתי לך צל בצהרים שיחשיך צלך כלילה להסתיר בו מפני אויביך

"סתרי נדחים" - אם יברחו עוד נדחי עמי דרך עליכם בימי נבוכדנצר אל תסגירום אלא תסתירם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פלילה" - ענין משפט כמו פקו פלילה (לקמן כ"ח) 

מצודת דוד

"סתרי נדחים" - היה לך להסתיר הנדחים מארצם ולא היה לך לגלות איה הטמין הנודד את עצמו

"שיתי" - היה לך להשים צלך להיות חשך כחשכת הלילה להסתיר בו את ישראל שהיו בורחים מפני האויב דרך ארצך

"בתוך צהרים" - שהוא עת תוקף החמימות ר"ל בעת שהיו ישראל בצרה היה לך להסתירם

"הביאי עצה" - אמר הנביא היה לך להביא עצה ולעשות משפט בעצמך להצלת ישראל כי אברהם אביהם עשה הרבה להצלת לוט

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הביאי", עתה ישים הנביא בפי הכר הזה הדברים אשר ידבר אל הר בת ציון, יאמר את הר בת ציון הביאי לנו עצה ועשי פלילה.

"הביאי עצה", העם הנלחץ מצורריו ויבקש עזר לחסות בצל עם אחר, יהיה זה באחד משלשה פנים.

  • א) אם העם הנרדף יש לו עוד כח וגבורה למלחמה לנצח את אויביהם, רק שאינו יודע התחבולות והעצות ותכסיסי המלחמה, יבקש רק עצה איך יתנהגו להתגבר על האויב, ועז"א "הביאי עצה" שנתגבר בעצמנו על האויב,
  • ב) אם העם הנרדף תש כחם מלעמוד נגד הצר הצורר אותם יבקשו מהעם האחר שהם ישלחו להם גדודים וצבא מחנות ויעשו משפט באויביהם, עז"א, אם רואה אתה שאין עצה שאנחנו בעצמנו נתגבר על האויב, א"כ "עשי" (את הר בת ציון), "פלילה" ומשפט צדק לריב ריבנו מצד היושר והמשפט.
  • ג) אם האויב חזק כ"כ שגם העם המבוקש מאתם עזר לא יוכלו לעמוד כנגדו, יבקשו מהם עכ"פ שיפתחו להם שערי מדינתם לקבל פליטיהם ולהסתירם מחמת אויב, עז"א ואם אין בכחך שתלחם בעדנו, עכ"פ "שיתי כליל צלך וסתרי נדחים. שיתי", העמיד את שאלת הכר בשלש מדרגות זו אחר זו,
  • א) תחלה בקש שיעשו עמם חסד ליתן להם בארצם מקום אחד נסתר ששם יוכלו להסתר לבל ירגיש בהם האויב לבא לבקשם שם, ודמה זה "כצל הלילה בתוך אמצע הצהרים" והאורה, ר"ל במדינת השלוה ושקטה שאור השלוה זורח שם ואין חושך ואין צלמות להסתר שם, תכין במקום מיוחד צל עלטה כלילה שיחבאו שם פליטי מואב.
  • ב) העלה בקשתו יותר מזה שלא לבד שיתנו להם מקום מיוחד להחבאות שם ביער או במערות, אף גם.

"נודד אל תגלי", שגם מי שיהיה נודד בתוך המדינה הנה והנה ולא יחביא עצמו, אל תגלי להסגיר אותו ביד האויב מיראתך פן יחרה אפו בך שקבלת פליטי חרבו,

  • ג) בקש יותר מזה, בל יעלימו הדבר כלל רק יתנו להם חירות לגור בארצם ביד רמה בכל מקום אשר ירצו, ועז"א.

ביאור המילות

"פלילה". משפט בדבר גדול וענינים גדולים, מיוחדים לשפיטת הרעיון והמחשבה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · טז · ג · >>