מצודות על ישעיהו טז
<< · מצודות על ישעיהו · טז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"כר" - קבוצת כרים והם הכבשים השמנים
מצודת דוד
"מושל ארץ" - אתה המושל בארץ מואב היה לך לשלוח הכרים מסלע מדברה היא העיר המלוכה שבמואב
"שלחו כר" - אמר הנביא אותם הכרים שהייתם רגילים לשלוח מאז למס למלך ישראל כמ"ש ומישע מלך מואב וגו' והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מלכים ב' ג) ובמות אחאב פשע ואמר הנביא היה לך לשלוח אותם הכרים למלך יהודה אל הר בית ציון שהיה מלך כשר ואם כן עשית לא קרה לך כזאתפסוק ב
מצודת ציון
"קן" - הוא מדור האפרוחים
"משולח" - נעזב לרצון עצמו כמו ונער משלח (משלי כט)
מצודת דוד
"תהיינה" - כן תהיינה בנות מואב משולחות מפה לפה כי השבאים יעבירו אותן לארנון שהוא גבול מואב לחלקם שמה ביניהם ומשם יעברון בגולה
"קן משולח" - כאפרוחי הקן המשולחים ממנה ונעזבים לרצון עצמם והולכים מטולטלים נעים ונדים
"והיה כעוף נודד" - ובעבור שלא כן עשית לכן תהיה ארץ מואב כעוף הנודד ממדורופסוק ג
מצודת ציון
"פלילה" - ענין משפט כמו פקו פלילה (לקמן כ"ח)
מצודת דוד
"סתרי נדחים" - היה לך להסתיר הנדחים מארצם ולא היה לך לגלות איה הטמין הנודד את עצמו
"שיתי" - היה לך להשים צלך להיות חשך כחשכת הלילה להסתיר בו את ישראל שהיו בורחים מפני האויב דרך ארצך
"בתוך צהרים" - שהוא עת תוקף החמימות ר"ל בעת שהיו ישראל בצרה היה לך להסתירם
"הביאי עצה" - אמר הנביא היה לך להביא עצה ולעשות משפט בעצמך להצלת ישראל כי אברהם אביהם עשה הרבה להצלת לוטפסוק ד
מצודת ציון
"יגורו" - ידורו
"הוי" - היה
"אפס" - הוא כענין כליון
"המץ" - מלשון מציצה
"שוד" - כמו שודד וכן המבליג שוד (עמוס ה)
"תמו" - מלשון תם והשלמה
"רומס" - ענין דריכת הרגל
מצודת דוד
"כי אפס המץ" - ר"ל אם היית מסתירם היו יכולים עתה לחזור למקומם כי עתה אפס המוצץ דמם וכלה השודד אותם והרומס ארצם ספו תמו כי סנחריב ועמו נפלו סביב ירושלים
"יגורו וגו'" - אתה מואב הלא הנכון היה אשר נדחי עמי יגורו בארצך ותהיה סתר להם מפני השודד וכפל הדבר פעמים רבות לתפארת המליצה ולגודל התרעומתפסוק ה
מצודת ציון
"באמת" - ענינו דבר המתקיים
מצודת דוד
"ומהיר צדק" - יהיה מהיר וזריז לעשות צדק ומוסב למעלה לומר הואיל ונפל סנחריב והוכן כסא חזקיה אם כן יכולים היו לחזור למקומם אם היית מסתירם
"שופט" - לכל הבא למשפט ודורש יחקור מעצמו לעשות משפט העשוקים ואף אם לא יצעקו לפניו
"באהל דוד" - בבית המלכות
"וישב עליו באמת" - המלך היושב על הכסא והוא חזקיה הנה ישב עליו באמת ומתקיים
"והוכן בחסד" - המקום הכין כסא המלוכה בירושליםפסוק ו
מצודת ציון
"גאון" - מלשון גאוה
"גא" - כמו גאה
"ועברתו" - מלשון עברה וזעם
"כן" - ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז)
"בדיו" - ענין דבר כזב הבדוי מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב יא)
מצודת דוד
"לא כן בדיו" - לא היה אמת הדבר שבדה מלבו כי לפי רוב הגאוה בדה מלבו מה שעלה בדעתו
"ועברתו" - גם שמענו עברתו שהיה מתעבר ומתקצף ללא דבר מרוב הגאוה
"גאותו" - חוזר על מלת שמענו לומר שמענו גאותו וגאונו וכפל הדבר פעמים רבות לפי רוב הגאוה
"שמענו" - מאמר הנביא בשם האומות שיאמרו הנה מעולם שמענו גאות מואב שהיה מתגאה מאדפסוק ז
מצודת ציון
"לאשישי" - הם היסודות כמו נפלו אשיותיה (ירמיהו נ)
"קיר חרשת" - שם מקום
"תהגו" - ענין המים כמו המצפצפים והמהגים (לעיל ח)
"נכאים" - ענין שבירה כמו נאספו עלי נכים (תהלים לה)
מצודת דוד
"כלה ייליל" - ר"ל כל היללה ייליל הוא ולא אחר עליו
"לאשישי קיר חרשת" - על עקירת היסודות של קיר חרשת תהמו אך הנשברים הם אנשי מואב ולא יהמה מי זולתם
"לכן" - הואיל והתגאה על כולם לא ימצא מי שיצטער בצרתו ורק מואב עצמו ייליל על מואב ולא זולתפסוק ח
מצודת ציון
"שדמות" - שדות תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק ג)
"אמלל" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ)
"בעלי" - ענין אדון ושר כמו אם בעליו עמו (שמות כב)
"הלמו" - ענין שבירה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה)
"שרוקיה" - זמורות נבחרים כמו ויטעהו שורק (לעיל ה)
"נגעו" - מלשון נגע ור"ל נגפו וכן וינגעו יהושוע וכל ישראל (יהושע ח)
"שלחותיה" - ענין התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (שיר השירים ד)
"נטשו" - ענין פזור והתפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)
מצודת דוד
"שלוחותיה" - התפשטות ענפיה פשטו למרחוק ועברו את הים ר"ל הגולים גלו למרחוק
"תעו מדבר" - תעו מדרך הישר לברוח מדברה
"כי שדמות חשבון" - השדות של חשבון נכרת והגפנים של שבמה הנה שרי העובדי כוכבים שברו הזמורות היפות שבהם
"עד יעזר נגעו" - היו מנוגעים ונגפים עד יעזרפסוק ט
מצודת ציון
"אריוך" - ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח)
"קיצך" - פירות הקיץ
"הידד" - ענין קריאת קול שמחה
"נפל" - ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
מצודת דוד
"על קיצך" - על תלישת פירות הקיץ ועל קציר שדך תנה קול הידד והיא קריאת צעקת השוללים הבאים פתאום
"אריוך וגו'" - אתה חשבון ואלעלה ארוה את כל אחת מכם בדמעות עיני ואחז במשל כאלו הוא מטר המרוה את הארץ
"על כן" - אמר הנביא בלשון מואב על כן בענין הבכי שבכיתי על יעזר בזה הענין עצמו אבכה על אבדן גפן שבמהפסוק י
מצודת ציון
"ונאסף" - ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיהו ח)
"הכרמל" - הוא מקום שדות וכרמים כמו והיה מדבר לכרמל (לקמן ל"ב)
"ירונן" - מלשון רינה
"ירועע" - מלשון תרועה
"ביקבים" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו
"ידרוך הדורך" - הדרך לדרוך ברגל על הענבים להוציא היין
"השבתי" - ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י"ד)
מצודת דוד
"הידד השבתי" - בטלתי את קול צעקת הידד כי גם היא לשון קריאת צעקת דורכי היין לזרז זה את זה וכן נאמר הידד כדורכים יענה (ירמיהו כה)
"יין ביקבים" - להוציא יין להמשיך ביקבים לא ידרוך מי שהיה רגיל לדרוך כי האויב ובלה הכל
"לא ירונן" - לא ישמע שם קול רנה וקול תרועת שמחה
"ונאסף" - מעתה כלה שמחה מן הכרמל כי לא יגדל שם מאומהפסוק יא
מצודת ציון
"מעי וקרבי" - פתרון אחד להם
מצודת דוד
"וקרבי וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש
"מעי למואב" - בני מעי יהמו ככנור על חורבן מואב
"על כן" - בעבור גודל החורבן ואמר בלשון מואבפסוק יב
מצודת ציון
"נלאה" - ענין עייפות כמו המעט מכם הלאות אנשים (לעיל ו)
"הבמה" - ענינו מקום גבוה ורמה כמו במתי עב (לעיל י"ד)
"מקדשו" - מקום המזומן לו
מצודת דוד
"ולא יוכל" - עכ"ז לא יוכל להתחזק כי אין בידו לעזור
"אל מקדשו" - לבית העבודת כוכבים שלו להתפלל לפניו לעזור לו
"כי נראה" - כאשר יראה מואב אשר הוא נלאה ועיף לעמוד על הבמה להלחם שמה מול האויבפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"ונקלה" - מלשון קלות
"ההמון" - ענין עם רב ולתוספת ביאור אמר הרב
"מזער" - ענינו כמו מעט כמו כתר לי זעיר (איוב ל"ו)
"כביר" - ענין רבוי כמו יתן אוכל ל מכביר (שם)
מצודת דוד
"ושאר" - השארית שיהיה לו הנה יהיו מעט מזער לא הרבה ישארו וכפל הדבר להמעיט
"ונקלה" - כבודו יהיה נקלה ונבזה עם כל ההמון הרב שיש לו כי לא יועילו לו
"כשני שכיר" - ר"ל מצומצמות כשכיר הזה המצמצם בשני שכירתו
"ועתה דבר ה'" - עתה הוסיף לקבוע זמן
<< · מצודות על ישעיהו · טז · >>