מ"ג ירמיהו נ לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נ · לח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֹרֶב אֶל מֵימֶיהָ וְיָבֵשׁוּ כִּי אֶרֶץ פְּסִלִים הִיא וּבָאֵימִים יִתְהֹלָלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֹ֥רֶב אֶל־מֵימֶ֖יהָ וְיָבֵ֑שׁוּ כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא וּבָאֵימִ֖ים יִתְהֹלָֽלוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובאימים יתהללו" - ישתטו ל"א פורוונטרונט בלע"ז וכת"י משתבחין באלהי הענקים שהיו להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חרב אל מימיה" שהיה סביב העיר למצור, "כי ארץ פסילים היא" ר"ל יען שעושים ליראתם פסילים משונים, "ויתהללו" וישתגעו בפסילים "אימים" תמונות מחיות משונות המטילים אימה ופחד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאימים יתהוללו" - משתטים ומשתגעים עם העבודת כוכבים שלהם ויקרא העבודת כוכבים אימים כי מביאים אימה על עובדיהם וכאשר יקרא מפלצת כמ"ש אשר עשתה מפלצת לאשרה (מלכים א' ט"ו)

"כי ארץ פסילים היא" - הרבה פסילים עשו לעבודת כוכבים

"חורב" - לפי שנהר פרת היה עובר בבבל והיה משקה שדותם כנילוס במצרים לכן אמר שיבוא חורב אל מימיה ויבשו

מצודת ציון

"חורב" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח')

"ובאימים" - הוא שם כנוי על הגלולים

"יתהוללו" - מלשון הוללות וסכלות

<< · מ"ג ירמיהו · נ · לח · >>