מ"ג ירמיהו נ לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נ · לו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ וָחָתּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל הבדים" - אל הקוסמים שלה

"ונואלו" - בקסמיהם ודומה לו מפר אותות בדים (ישעיהו מד) וכן ת"י על שם שבודים ואומרים דברי כזב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חרב על הבדים" חוזי כוכבים, "ונואלו" כי לא יחכמו עוד באצטגנינות שלהם, "והגבורים יחתו":

ביאור המילות

"הבדים". הקוסמים או חוזי כוכבים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונאלו" - יסכלו בעצתם ולא ידעו במה ינצלו

"אל הבדים" - אל הקוסמים שבודים דברים מלבם

מצודת ציון

"הבדים" - ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י"א) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם

"ונואלו" - ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י"ט)

"וחתו" - ונשברו

<< · מ"ג ירמיהו · נ · לו · >>