מ"ג ירמיהו נ לו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ וָחָתּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃

"אל הבדים" - אל הקוסמים שלה "ונואלו" - בקסמיהם ודומה לו מפר אותות בדים (ישעיהו מד) וכן ת"י על שם שבודים ואומרים דברי כזב

"ונאלו" - יסכלו בעצתם ולא ידעו במה ינצלו

"אל הבדים" - אל הקוסמים שבודים דברים מלבם

"הבדים" - ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י"א) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם

"ונואלו" - ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י"ט)

"וחתו" - ונשברו

"חרב על הבדים" חוזי כוכבים, "ונואלו" כי לא יחכמו עוד באצטגנינות שלהם, "והגבורים יחתו":

"הבדים". הקוסמים או חוזי כוכבים: