מ"ג ירמיהו נ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · נ · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גּ֜וֹי מִצָּפ֗וֹן הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יוֹשֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גוי מצפון" - מדי ופרס

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נדו הלכו" - נדו משם והלכו בגולה

"גוי מצפון" - הם מדי ופרס השוכנים בפאת צפון במקצוע צפונית מזרחית 

מצודת ציון

"ישית" - ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ"ח)

"נדו" - מלשון נדידה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי עלה עליה גוי מצפון", כמו שהם עלו על ישראל מצפון:

 

<< · מ"ג ירמיהו · נ · ג · >>