מ"ג ירמיהו נ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נ · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גּ֜וֹי מִצָּפ֗וֹן הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יוֹשֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גוי מצפון" - מדי ופרס

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי עלה עליה גוי מצפון", כמו שהם עלו על ישראל מצפון:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נדו הלכו" - נדו משם והלכו בגולה

"גוי מצפון" - הם מדי ופרס השוכנים בפאת צפון במקצוע צפונית מזרחית

מצודת ציון

"ישית" - ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ"ח)

"נדו" - מלשון נדידה

<< · מ"ג ירמיהו · נ · ג · >>