מ"ג ירמיהו נ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נ · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל תְּכַחֵדוּ אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַגִּ֨ידוּ בַגּוֹיִ֤ם וְהַשְׁמִ֙יעוּ֙ וּֽשְׂאוּ־נֵ֔ס הַשְׁמִ֖יעוּ אַל־תְּכַחֵ֑דוּ אִמְרוּ֩ נִלְכְּדָ֨ה בָבֶ֜ל הֹבִ֥ישׁ בֵּל֙ חַ֣ת מְרֹדָ֔ךְ הֹבִ֣ישׁוּ עֲצַבֶּ֔יהָ חַ֖תּוּ גִּלּוּלֶֽיהָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאו נס" - פורק"א בלע"ז סי' אסיפה הוא

"בל ומרודך" - שמות עבודת כוכבים של בבל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הגידו בגוים" ויותר מזה "השמיעו" הכריזו בפרסום, ויותר מזה "שאו נס, השמיעו" את כל הפרטים "ואל תכחדו" דבר, "אמרו נלכדה בבל, הוביש בל" שעבדוהו בבל וכן יתר הגלולים:


ביאור המילות

"הגידו והשמיעו". השמיעו היא ההכרזה (כנ"ל ד' ה'):

"הוביש בל חת מרודך". אליל בל היה אליל הכבוד ועשו לו עצבים אמר הוביש, אליל מרודך היה אליל הגבורה ועשו לו גלולים אמר חת שהוא הפך אומץ לב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הובישו וגו'" - כל הפסילים נתביישו ונשברו

"אל תכחדו" - אל תעלימו דבר מה מגודל החורבן

"הוביש בל" - הפסל בל נתבייש ומרודך נשבר ולא יוכלו להציל את עמם

"ושאו נס" - למען יאספו כולם וישמעו

"הגידו" - אתם המבשרים חדשות הגידו בין עכו"ם בשורה זו מחורבן בבל כי לשמחה יחשב להם על כי הם החריבו עמים רבים

מצודת ציון

"נס" - כלונס ארוך ומפה בראשו והוא עשוי לרמז בו אסיפה

"תכחדו" - ענין העלמה כמו אל נא תכחד ממני (שמואל א ג)

"הוביש" - מלשון בושה

"בל מרודך" - שמות פסילי בבל

"חת" - ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (לעיל מט)

"עצביה" - כן יקראו הפסילים על כי מעציב לב עובדיהם צועקים אליו ואינם נענים

"גלוליה" - המאוסים כגלל של רעי והוא מלשון גללי האדם (יחזקאל ד)

<< · מ"ג ירמיהו · נ · ב · >>