מ"ג ירמיהו נא נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נא · נה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתן שאון קולם" - נשמע קול צעקתם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמו גליהם" - ר"ל ומה שגליהם היו הומים כלומר מה שהמו בגאוה ובהתרוממות כגלים וכמו המיית מים רבים כן היה נשמע קולם את כל זה יאבד המקום ממנה

"קול גדול" - כי היתה בת רבת עם וקול שאונם היה גדול מאד

מצודת ציון

"נתן" - ר"ל נשמע וכן וה' נתן קולו (יואל ב')

"שאון" - ענין המיה