מ"ג ירמיהו י יג
<< · מ"ג ירמיהו · י · יג · >>
כתיב:
לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו.
מנוקד:
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
עם טעמים:
לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ארץ הָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"נשיאים" - עננים
"ברקים" - (פלנדורי"ש בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי לא)
"תתו" - מלשון נתינה
"המון" - מלשון המיה ושאון
"ויעלה" - באה הוי"ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא יב)ור"ל אז טמאה
"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה)
מצודת דוד
"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו
"ברקים" - לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם
"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה
"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · י · יג · >>