מ"ג ירמיהו י יג
<< · מ"ג ירמיהו · י · יג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ [הארץ] ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ [הָאָרֶץ] בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ארץ הָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃
תרגום יונתן
רש"י
"נשיאים" - עננים
"ברקים" - (פלנדורי"ש בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי לא)
"תתו" - מלשון נתינה
"המון" - מלשון המיה ושאון
"ויעלה" - באה הוי"ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא יב)ור"ל אז טמאה
"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה)
מצודת דוד
"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו
"ברקים" - לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם
"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה
"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · י · יג · >>