מ"ג ירמיהו יז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · יז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמטתה" - על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כה)

"ובך" - אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה

"כי אש קדחתם באפי" - יקדתם בנחירי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי אש" - הבערתם חמתי ותשרוף עד עולם ר"ל אכעס עליכם זמן מרובה

"והעבדתיך" - ר"ל אבל אתה תעבוד אדמת האויב בארץ אשר לא ידעת מאז

"ובך" - ר"ל לא מרצונך תעזוב עבודתה אלא בך תהיה העזיבה כי תהיה נעזב מנחלתך וגו' ולא תהיה שמה לעבדה וזה בגמול שלא שמטו בשביעית

"ושמטתה" - תעזוב את האדמה מלעבדה בחרישה וזריעה 

מצודת ציון

"ושמטתה" - מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו)

"קדחתם תוקד" - ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמטתה", שעורו "ושמטת וישמט בך", ומפרש "ושמטת מנחלתך, וישמט בך והעבדתיך את אויביך" שע"י שהלכו למצרים אחרי מות גדליה בן אחיקם שמטו את הארץ ועזבו את נחלתם (שאם היו נשארים אז בא"י לא היתה חרבה כי השאיר מהם לכורמים וליוגבים) ועי"כ נהיה השמטה גם בם בעצמם כי יצאו מחירות לעבדות שעבדו את אויביהם בארץ מצרים, שנבוכדנצר כבש אח"כ את ארץ מצרים, "כי האש לעולם תוקד" וכדברים האלה אמר למעלה ט"ז י"ד:

ביאור המילות

"ושמטתה ובך". השמטה הוא מה שמסלק את הדבר מרשותו, כמו תשמט ידך, מן החוב, ויאמר שמטוה (מ"ב ט' ל"ג), ובא על השמטת הקרקע, ועז"א מנחלתך, ועל השמטת עצמו שאינו ברשותו רק ברשות אדוניו, ועז"א ובך, ומפרש ועבדת וכו':
 

<< · מ"ג ירמיהו · יז · ד · >>