מ"ג ירמיהו ה ו
<< · מ"ג ירמיהו · ה · ו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם [משובותיהם]
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ משבותיהם [מְשׁוּבוֹתֵיהֶם].
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבוֹת֙ יְשׇׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כׇּל־הַיּוֹצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"זאב" - מלכות מדי
"נמר" - מלכות אשור
"זאב ערבות" - לשון ערבה ושוחה זאב המדבר
"שקד" - ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח) י"ת לשון אריבהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ערבות" - ענינו כמו מדבר וכן במדבר בערבה (דברים א)
"ישדדם" - ענין עושק הגוף
"נמר" - שם חיה מה
"שוקד" - ענין מהירות כמו כי שוקד אני (לעיל א)
"עצמו" - ענין חוזק
"משובותיהם" - ענין מרד וסרוב
מצודת דוד
"יטרוף" - ע"י אחד מהחיות ההם
"עצמו" - חזקו בדבר המרידה
"כל היוצא מהנה" - מן העיירות ההנה
"זאב ערבות" - זאב היושב במדבר יעשוק נפשותם
"שוקד" - ימהר לבוא על עריהם להשחיתם
"הכם אריה מיער" - זה משל על האומות
"על כן" - בעבור שאינם רוצים להיות נכנעים למקום לכן מסרם ביד האומותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זאב ערבות". מענין ערבה ומדבר, או מענין ערב שהזאבים יפולו בעיר בלילה, "ישדדם", מבנין פועל הכבד הדומה למרובע מן ישודד מצבותם (בן מלך).
"רבו פשעיהם, עצמו משובותיהם". הפשעים הם המרדים במעשה אמר רבו בכמות. השובבות הוא ענין נפשיי, שרוחו שובב (כנ"ל ב' י"ט, ג' ו') אמר עצמו באיכות:<< · מ"ג ירמיהו · ה · ו · >>