עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־תֵּיטִ֥בִי דַרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת למדתי לִמַּ֖דְתְּ אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃
"מה תיטבי", יתוכח עתה עם הכת שהיו אומרים כי דרך אבותיהם לא היתה שלמה עדיין והם ישתלמו יותר במצות אשר הוסיפו ובדו להם, כאילו רוצים להטיב דרכם ולהשלימו לבקש אהבה מאת ה'. ועז"א "מה תיטבי דרכך", יותר מדרך אבותיך הקדום, כאילו את רוצה "לבקש אהבה", אבל איך ומה הם האמצעים שתפסת ע"ז, הלא באמתלא זאת שאמרת שרוצה את להשלים דרכיך, הנהגת חקות העמים ודרכיהם אשר למדת מאתם, אל דרכיך הקודמים, כמו אחז שבנה מזבח בבית המקדש כדמות המזבח שראה בדמשק כאילו רוצה להטיב את המזבח ביתר שאת, או הבמות שבנו כאילו רוצים להוסיף עבודה, ובאמת היה זה הפך דברי ה', וז"ש הלא "לכן" כדי להטיב דרכך "גם את הרעות למדת את דרכיך", אחזת גם בהרעות אשר למדת מן העמים שסביבותיך, כאילו בזה תטיבי דרכך, במה שתחבר לדרך התורה גם דרך הרע של העמים:
ביאור המילות
(לג-לד) "גם את הרעות, גם בכנפיך". כמו גם את הארי גם את הדוב, ור"ל ע"י שתיטיבי דרכך, עי"ז גם את הרעות למדת וגם "דם נפשות אביונים" נמצאו בך, כ"ז היה ע"י ש"תיטיבי דרכך" לפי דעתך, ל מ£ד¡ת¡ פעל יוצא לשלישי, הדרכים הם מקבל הלימוד, שלמדה בה אותם את הרעות, ולמוד לשון הרגל, כמו מלמד ידי למלחמה, שהרגילה את הדרכים את הרעות, ר"ל מנהגים רעים וזרים, וע"י לימוד הזה חשבו להיטיב הדרכים לבקש אהבה, ומלת "מצאתים" מושך אחר, כי [מצאתים] על כל אלה:
