מ"ג יחזקאל מ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מ · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל פני השער היאתון [האיתון] על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון [הָאִיתוֹן] עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר היאתון הָאִית֔וֹן עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְקָדָם תַּרְעָא מְצִיעָאָה דִי קֳדָם אוּלַמָא דְתַרְעָא גַוָאָה חַמְשִׁין אַמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל פני השער האיתון" - גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה איתון תרגום של ביאה

"על לפני אולם השער הפנימי" - עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער

"חמשים אמה" - ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ' אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה (כלומר משער החיצון גובהו נ' אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז' סא"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועל פני השער האיתון וכו' חמשים אמה", כבר התבאר (בפסוק י"ג) ששלשה התאים שבכל צד הם שייכים אל השער, ולכן אמר שם שמדד את השער מגג התא לגגו של השער והיה רחבו עשרים וחמש אמות, שזה שייך לרוחב כניסת השער שהשער עם רוחב התא ממערב למזרח קרוי רוחב והיה כ"ה אמה, ועתה מדד מן השער לאורך התאים שזה ארך פני השער (ר"ל השייך אל השער) והיו חמשים אמה, שרוחב השער מדרום לצפון עשר אמות ומן השער עד כלות ההתאים ארבעים אמות, כיצד שני קירות החיצונים של התאים שבצד השער ושבצד החוץ כנגדו היה כ"א שש אמות (כי היו חמש אמות עם אמה של גבול לפני התאות (כמ"ש בפי"ב) ושני קירות המפסיקות בין שלשה התאים כ"א חמש אמות (כמ"ש בפסוק ז') ושלשה חללי התאים כ"א ו' אמות (כמ"ש בפ' הנ"ל) ס"ה ארבעים אמה, ועם רוחב השער הם חמשים אמה, ולפ"ז מדד תחלה בצד הדרומי של השער מראש השער, עד כלות התא הדרומי רוחב כ"ה אמות ממערב למזרח, ומשם חזר למדוד מדרום לצפון עד כלות אורך התאים והיו חמשים אמה, וכן כשמדד בצד הצפוני של השער עד כלות התא הצפוני רוחב כ"ה, חזר למדוד משם באורך מצפון לדרום עד כלות התאים הדרומים והיו ג"כ חמשים אמה, וזה שאמר בכל הענין שהיה כל שער ארכו חמשים אמה ורחבו עשרים וחמש (כמ"ש בפסוק כ"א כ"ה כ"ט ל"ג ל"ו), ולכן קראו בשם שער האיתון, שכן נקרא עם התאים שאצלו (ששם תא מלשון אתא וביאה), ר"ל מקום שאתים ובאים בשער היינו הצד הפונה לחוץ ששם נכנסים אל השער, כי התאים היו מבחוץ, ומ"ש "על לפני השער הפנימי" ר"ל שפני השער האיתון מבחוץ היה מקביל נגד מה שהיה לפני השער בפנים, כי יתבאר (בפסוק י"ז) שאצל האולם שבפנים היה רצפה אל כתף השער ועל הרצפה היו שלשים לשכות, ובפסוק י"ח באר שהרצפה היתה אל כתף השערים לעומת אורך השערים, ומכאן ידענו שאורך השערים נמשך בחוץ עד כלות התאים שהם מ' אמה מן השער, מבואר שלעומת אורך השערים עמדה הרצפה והלשכות שעליה בפנים, ובמקום שכלו התאים מבחוץ כלתה הרצפה שנגדם מבפנים, והיה משך הרצפה ל"ד אמה (כמו שיתבאר בפסוק י"ח) שהוא מ' אמה מן השער, וז"ש פה שמה שהיה "על פני שער האיתון" מבחוץ, היה מקביל "על לפני אולם השער הפנימי", ר"ל נגד מה שהיו בפנים לפני אולם השער שעמדו ג"כ בנינים מקבילים בפנים נגד התאים שבחוץ והיו חמשים אמה שהם ל"ד אמה של משך הרצפה שש אמות של עובי כותל האולם ועשר אמות של רוחב השער, ויען שהרצפה עמדה לפני האולם בצד פנים אמר לפני אולם השער הפנימי, (וגם שבא להוציא האולם החיצון ר"ל אולם של החצר הפנימי שהוא היה מבחוץ (כמו שיתבאר בפסוק ל"א), ששם לא היה רצפה לפניו), ובא אגב ללמדנו שגם בצד הפנימי נמשכה הרצפה עד כלות התאים שהם חמשים אמה מהתחלת רוחב חלל השער, ואחר נ' אמה מהתחלת רוחב חלל השער כלו בנין התאים מבחוץ ובנין הרצפה והלשכות שעליו כנגדם בפנים:


ביאור המילות

"האיתון". מענין ביאה. ונקרא כן בצירוף התאים שנחשבו עם השער (כנ"ל פ"ז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חמשים אמה" - ר"ל זה כזה היו בגובה חמשים אמה וא"כ בלטו המזוזות עשר אמות למעלה מחלל השער

"על לפני" - עם גובה אולם השער הנמשך לפנים

"ועל פני" - ר"ל גבהו של שער האיתון הוא השער המזרחי האמור בענין ויקרא כן לפי שהנכנסים להשתחוות באים דרך בו שהוא מכוון מול פתח ההיכל ובית קה"ק

מצודת ציון

"ועל פני" - הוא ענין גובה ע"ש שפני האדם הוא בגובה הגוף

"האיתון" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כ"א)

"על" - כמו עם

"לפני" - ענין גובה

<< · מ"ג יחזקאל · מ · טו · >>