מ"ג יחזקאל מ יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מ · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ אֶת אֵילִים שִׁשִּׁים אַמָּה וְאֶל אֵיל הֶחָצֵר הַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַעֲבַד יַת אֵלַיָא שִׁתִּין אַמִין רוּמְהוֹן וְעַל אֵילָא דְדַרְתָּא דְתַרְעָא סְחוֹר סְחוֹר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש את אילים ששים אמה" - גובהן של אילים של ספי האולם גבוהים ששים אמה

"ואל איל החצר השער סביב" - וכן לכל אילי החצר שבכל אולמי שערים סביב סביב שאף בצפון ובדרום היו לה שערים עשויין כתבנית השער הזה כמו שמפורש בענין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויעש את אילים ששים אמה", הנה התאים נמשכו בכותל מצד השער ארבעים אמה מכל צד, (כמו שיתבאר בפסוק שאח"ז) ואח"כ היה הכותל פנוי, ועשה שם אילים שנמשכו ממקום כלות התאים עד ששים אמה והם עמדו בשוה עם התאים והיה בינם ובין כותל החצר י"ב אמה והיה זה לנוי אל הבית, וגם יל"פ שעשה אלים ששים וכ"א החזיק אמה, ובזה היו דומים לאילי פתח האולם ופתחי התאים שהיו ג"כ אמה (כמ"ש (בפסוק י') ומדה אחת לאילים מפה ומפה), ופי' "ויעש אילים ששים של אמה", וי"ל שהיה הפסק בין איל לאיל ג"כ אמה, ולפ"ז החזיקו ברוחב הכותל קי"ט אמות ומן פתח שער חצר החיצונה עד הכותל הצפוני וכן הדרומי היה קי"ח אמה, שהם מ"ה אמה שנגד חלל החצר הפנימי, י"ג אמה נגד עובי הכותל של הפנימי, ומאה אמה שחלל חצר החיצונה עודף על חצר הפנימי, והאילים מתחילים ממקום כלות התאים, שהיו ארבעים אמה מן השער נמצא שהאיל האחרון עמד נגד התחלת עובי כותל הצפוני והדרומי של החצר החיצונה, והיה במקום הסורג שהיה בבית שני כנ"ל (פסוק ו'), שלכן העמידו אילים נגד כל משך הכותל עד עובי החומה ואחר שהאילים האלה לא היו רק בצד מזרח לבד שינה הלשון ואמר ויעש אילים, שאם היה אומר סתם שהיו אילים ששים היה משמע שהיה כן גם בצד צפון ודרום שהיו דומים בכל דבר אל המזרח רק האילים לבד לא היו בצפון ודרום, "ואל איל החצר השער סביב סביב", הנה ציר השער היה קבוע בין שני ספי השער שכבר בארנו (פסוק ו') שהיה להשער שני ספים כ"א רחב שש אמות ואמה אחת היה ביניהם ששם היה ציר השער, ולא ידענו להיכן היה השער נפתח אם לצד חוץ או לצד פנים, באר פה שהיה נפתח אל צד החצר לצד פנים, שהיה סובב על צירו אל איל החצר, שהאיל של החצר היה קבוע בפתח האולם ששם עמדו בצד פנים איל מצד זה ואיל מצד זה כנוס אמה בחלל האולם (כנ"ל פסוק ט') וכשנפתח השער היה מגיע עד אמה שלפני האיל האחד של החצר, כי רוחב השער היה עשר אמות וכשנפתח היה מחזיק שש אמות של סף הפנימי של השער וארבע אמות בחלל האולם, ולא נשאר עד איל האולם רק ריוח אמה, כי משך האולם לפנים לא היה רק שש אמות (כנ"ל פסוק ח') והודיע זה כדי שלא נטעה שנפתח לצד חוץ, וא"כ הגיע עד חצי הפתח של התא, כי התא היה פתוח באמצע אל צד השער, ומאמצעית הפתח עד גבול התא שלש אמות, וגבול התא אמה, ושש אמות רוחב הסף החיצון של השער, סה"כ עשר אמות, וזה לא יתכן לסתום חצי הפתח והחלון של התא, לכן הודיע שהיה השער סובב אל איל החצר שהוא האולם ששם מקומו הנכון:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סביב סביב" - כי גם ברוח הצפוני והדרומי היו שערים כמפורש בענין

"ואל איל" - ר"ל וכמדה ההיא היה אל כל המזוזות החצר בעברי השער מזה ומזה

"את אילים" - הם מזוזות השערים והיה גבהן ס' אמה

<< · מ"ג יחזקאל · מ · יד · >>