מ"ג יחזקאל לה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לה · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חֲלַף דַהֲוַת לָךְ דְבָבוּת עֲלָם וְתַבֵּיבְתָּא יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי קָטוֹלֵי חַרְבָּא בְּעִדַן תְּבִירְהוֹן בְּעִדַן תּוּשְׁלְמַת חוֹבֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותגר" - ותשפל כמו (מיכה א) והגרתי לגיא אבניה שהיו מסגירין אותן לאויביהן כשהיו בורחין דרך ארצם וזו היא שאמר (עובדיה א) אל תעמוד על הפרק

"בעת אידם" - בעת כשמסרתים ביד אויב

"בעת עון קץ" - כשנגמר קץ עוונם ונתמלאה סאתם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יען", אבל אח"כ בעת נכנסו הרומיים לירושלים והם באו אז לעזרת ישראל, שמרו בלבם, "האיבה" הכבושה בלבם "מעולם, ותגר את בני ישראל ע"י חרב", כמ"ש גם אתה כאחד מהם, ואל תעמוד על הפרק להכרית את פליטיו, וזה היה "בעת אידם" ר"ל בעת החורבן, שאז היה "עון קץ", שהיה קץ לעונם ואחרית העונשים, שאחר שכבר נשלם עונם, וגם נחתם אידם היה ראוי לרחם עליהם וכ"מ שעשית היה מתוך האיבה לא לשום תועלת:

ביאור המילות

"ותגר". כמו (מיכה א') והגרתי לגאי אבניה, תורידם לחרב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען" - בעבור שהיה לך על ישראל שנאה שמורה מימות עולם והזלת דמי ישראל על ידי חרב בעת בוא עליהם אידם בחורבן הבית השני בעת בוא העון הממלא את הסאה ומשלים את הקץ

מצודת ציון

"איבת" - ענין שנאה כמו ואיבה אשית (בראשית ג)

"ותגר" - ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים ארצה (שמואל ב יד)

"אידם" - ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)

<< · מ"ג יחזקאל · לה · ה · >>