מ"ג יהושע טו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יהושע · טו · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלָ͏ִם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֽוֹנָה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְסָלֵיק תְּחוּמָא לְחֵילַת בַּר הִנֹם דִלְעִיבַּר יְבוּס מִדָרוֹמָא הִיא יְרוּשְׁלֵם וְסָלֵק תְּחוּמָא לְרֵישׁ טוּרָא דְעַל אַפֵּי חֵילַת הִנֹם מַעַרְבָא דְבִּסְיָפֵי מֵישַׁר גִבָּרַיָא צִפּוּנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועלה וגו' גי בן הנם" - עודנו עולה מעט עד עין עיטם ומשם והלאה הוא יורד וזהו שאמרו רבותינו ז"ל בשחיטת קדשים (זבחים נד ב) סבור למבנייהו בעין עיטם שהוא גבוה מירושלים מעט "אל כתף היבוסי מנגב" - נמצאת ירושלים חוץ מן החוט ואינה בגבול יהודה אלא בגבול בנימין שהוא בצפונו של יהודה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם". ידמה מזה המקום שירושלם לא נתחלקה לשבטים ואולם מה שאמר אחר זה ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם יורה שירושלם היתה מנחלת בני יהודה כי לא אמר לא יכלו בני ישראל להורישם אך אמר לא יכלו בני יהודה להורישם, וממה שאמר בנחלת בנימין במנין עריהם אשר נפלו להם בנחלה וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם ידמה כי ירושלם היתה מנחלת בני בנימין ולזה נפלה המחלוקת אם נתחלקה ירושלם לשבטים אם לא.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ימה" - ההר היה במערבה של גי בן הנם ובקצה הצפוני של עמק רפאים נמצא העמק היה מגבול יהודה

"ועלה הגבול אל ראש ההר" - עודנו עולה עד מעין מי נפתוח והוא עין עיטם הנזכר בדברי רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נד ב)

"היא ירושלים" - על היבוסי יאמר

"ועלה הגבול" - מעין רוגל נכנס הגבול לפנים לצד הדרום ועלה במעלה ההר לגי בן הנם אשר עמדה מצד ירושלים בדרומה (וירושלים עצמה היתה מנחלת בנימן אבל רצועה היתה יוצאת מנחלת יהודה ובאה בירושלים (זבחים נד ב)) ואמר לשון ועלה כי ירושלים היתה גבוהה מכל ארץ ישראל זולת עין עיטם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועלה הגבול". עליה זו נמשכה עד מעין מי נפתוח ומשם התחיל לירד, כמ"ש חז"ל סבר למבניה בעין עיטם דמדלי טפי (זבחים נד ב): "היא ירושלם". נקרא כתף היבוסי על

שישבו בו יבוס, וכשאמר "מנגב" מבואר שירושלים היה לבנימין ונחשב בנחלתו (יח, כח): "ועלה הגבול אל ראש ההר". פי' התחלת ההר בקצה שפועו, ובנחלת בנימין (שם, טז) קרא זה קצה ההר: "גיא הנום ימה". ר"ל ההר היה במערב של גיא בן הנום ובצפון של עמק רפאים:

<< · מ"ג יהושע · טו · ח · >>