מ"ג ויקרא כה כג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַרְעָא לָא תִזְדַּבַּן לַחְלוּטִין אֲרֵי דִּילִי אַרְעָא אֲרֵי דַּיָּירִין וְתוֹתָבִין אַתּוּן קֳדָמָי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל לָא תִזְדַבֵּן לַחֲלוּטִין אֲרוּם דִילִי אַרְעָא אֲרוּם דַיְירִין וְתוֹתְבוּן אַתּוּן עִמִי: |
רש"י
"לצמתת" - לפסיקה למכירה פסוקה עולמית
"כי לי הארץ" - (ת"כ) אל תרע עיניך בה שאינה שלךרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לִצְמִתֻת – לִפְסִיקָה, לִמְכִירָה פְּסוּקָה עוֹלָמִית.
כִּי לִי הָאָרֶץ – אַל תֵּרַע עֵינְךָ בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ (ספרא פרק ד,ח).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כי לי הארץ. אל תרע עיניך בה כי העולם שלי ורוצה אני בכך, כך דרשו רז"ל.
וע"ד הקבלה כי לי הארץ, עתידה לחזור לי ביובל, ולזה רמז דוד המלך ע"ה באמרו (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה. ולא יעלם ממך כונת תחלת המזמור באות למ"ד שהוא הגדול שבכל האותיות וקראוהו חכמי האמת מגדל הפורח באויר, אחר שתבין מה שכתבנו למעלה. או יאמר לי הארץ, העליונה, ובשנה השביעית אינה פועלת בתחתונה וכאלו אין התחתונה שלי, לכך לא תהא שלכם.
וזהו שאמרו במדרש כי גרים ותושבים אתם עמדי אל תעשו עצמכם עקר, אתם עמדי, דיו לעבד שיהא כרבו, כשהיא שלי הרי היא שלכם. ובאור זה כשהיא שלי בשאר השנים שהיא פועלת בארץ, הרי היא שלכם, אבל בשביעית שאינה פועלת בארץ וכאלו אינה שלי, לכך לא תהא שלכם לפי שדיו לעבד שיהא כרבו, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ד (עריכה)
[ח] "והארץ לא תמכר לצמִתֻת"-- לחולטנית. "כי לי הארץ"-- אל תרע עיניך בה.
"כי גרים ותושבים אתם.."-- אל תעשו עצמכם עיקר. וכן הוא אומר (דברי הימים א כט, טו): "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו". וכן דוד אומר (תהלים לט, יג): "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי".
"אתם עמדי"-- דיו לעבד שיהיה כרבו. כשתהיה שלי הרי הוא שלכם.