מ"ג ויקרא כא יח
<< · מ"ג ויקרא כא · יח · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י כׇל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי כָל גְּבַר דְּבֵיהּ מוּמָא לָא יִקְרַב גְּבַר עֲוִיר אוֹ חֲגִיר אוֹ חֲרִים אוֹ סְרִיעַ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם כָּל גְבַר דְבֵיהּ מוּמָא לָא יִקְרַב גְבַר דְסָמֵי אוֹ דְחָגִיר אוֹ דְלָקִי בְּחוּטְמֵיהּ אוֹ דְמִישְׁתְּמִיט יְרֵיכֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"כי כל איש אשר בו מום לא יקרב" - אינו דין שיקרב כמו (מלאכי א) הקריבהו נא לפחתך
"חרם" - (בכורות מד) שחוטמו שקוע בין שתי העינים שכוחל שתי עיניו כאחת
"שרוע" - שאחד מאיבריו גדול מחבירו עינו אחת גדולה ועינו אחת קטנה או שוקו אחת ארוכה מחברתהרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה ג (עריכה)
[ה] "כל איש אשר בו מום" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע אהרן"-- אין לי אלא זרעו. אהרן עצמו מנין? תלמוד לומר "כל איש אשר בו מום".
אין לי אלא בעל מום קבוע. מום עובר מנין? תלמוד לומר "כל איש אשר בו מום".
[ו] "עִור"-- בין סומא בשתי עיניו בין סומא אפילו בעינו אחת. חַוַרְוַר קבוע והמים הקבועים מנין? תלמוד לומר "איש עור".
[ז] "פסח"-- בין חגר בשתי רגליו בין חגר ברגלו אחת. רגלו חלולה ועקומה ודומה למגל מנין? תלמוד לומר "או פסח".
"חרום"-- שחוטמו שקוע. חוטמו בלום, חוטמו סולד, חוטמו נוטף מנין? תלמוד לומר "או חרום". [ח] אבא יוסי אומר, איזהו החרום? הכוחל שתי עיניו כאחת. אמרו לו, הפלגת! אף על גב שאין יכול לכחול שתי עיניו כאחת.
[ט] "שרוע"-- שנשמטה יריכו. פיקה יוצא מגודלו, עקיבו יוצא לאחוריו, פרסתו רחבה כשל אווז מנין? תלמוד לומר "או שרוע".
