רשב"ם על ויקרא כא
<< · רשב"ם על ויקרא · כא · >>
(א). לנפש לא יטמא: איש בעם הכהנים לא יטמא לנפש אדם, כמו בתולה מעמיו יקח אשה, אבל אילו היה כתוב לעמיו היה משמע לא יטמא לעמיו, כמו שכתוב לנפש לא יטמא לאחיו ולאחותו לא יטמא להם ולא נאמר בהם גם יש לפרש לנפש הנמצא בעמיו לא יטמא:
(ד). לא יטמא בעל בעמיו: שום בעל בעם כהנים לא יטמא לאשתו להחלו, שהרי מתחלל מכהונתו, ולפי דברי חכמים לא יטמא לאשתו פסולה ומחוללת, אבל מטמא לאשתו כשירה:
(ה). לא יקרחו: על מת והוא הדין לישראל:
(ז). וחללה: בת אותן שכתוב בהם ולא יחלל זרעו:
(ט). ובת איש כהן: ארוסה, ומפורש בסנהדרין:
(יח). חרום ושרוע: מפורש בבכורות:
(כ). מרוך אשך: מעוך בצים: