מ"ג ויקרא כא יט
לא בדוק
כתיב:
או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד.
מנוקד:
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד.
עם טעמים:
א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹ גְּבַר דִּיהֵי בֵיהּ תְּבָר רִגְלָא אוֹ תְּבָר יְדָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוֹ גְבַר דִיהֵי בֵיהּ תְּבִיר דְרָגֶל אוֹ תְּבִיר דְיָדָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה ג (עריכה)
[י] "שבר רגל"-- אין לי אלא שנשברה רגלו. הקשן, והעקלן, והקולבן מנין? תלמוד לומר "איש".
[יא] "שבר יד"-- אין לי אלא שנשברה ידו. אצבעותיו מורכבות זו על זו או קולטות: עד הפרק-- כשר. למטה מן הפרק-- פסול. חתכה-- כשר. מנין? תלמוד לומר "או שבר יד".