מ"ג דברים לג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לג · כט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֶ֨יךָ[1] יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
טוּבָךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִּכְוָתָךְ עַמָּא דְּפוּרְקָנֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ תְּקוֹף בְּסַעֲדָךְ וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִּבָּרְוָתָךְ וְיִתְכַדְּבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פִּרְקַת צַוְרֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ׃
ירושלמי (יונתן):
טוּבְכוֹן יִשְרָאֵל מַן כְּוַותְכוֹן בְּכָל עַמְמַיָא עַמָא דְמִתְפָּרְקִין בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וְהוּא תְּרִיס סְעוּדְכוֹן וְדִי חַרְבֵּיהּ תְּקוֹף גֵיוְתָנוּתְכוֹן וְיִתְכַּדְבוּן סַנְאֵיכוֹן לְקוּבְלֵיכוֹן מִן רְתֵיתָא וְאַתּוּן עַל פִּירְקַת צַוְורֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשריך ישראל" - לאחר שפרט להם הברכות א"ל מה לי לפרוט לכם כלל דבר הכל שלכם

"אשריך ישראל מי כמוך" - תשועתך בה' אשר הוא מגן עזרך וחרב גאותך

"ויכחשו איביך לך" - כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו'

"ואתה על במותימו תדרוך" - כענין שנאמר שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

אשריך ישראל - ישראל אומרים מי כמוך באלים, ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל. נתקבצו כל ישראל אצל משה. אמרו לו רבינו משה, אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא? אמר להם: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם! משל לאדם שמסר את בנו לפדגוג אחד, והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל זיתים הללו שלך. כשיגע להראותו אמר לו: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך! כך אמר משה לישראל: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו':

עם נושע - עם שאין ישועתו אלא בשכינה:

נושע בה' - כענין שנא' אלהי צורי אחסה בו:

ואשר חרב גאותך - אמר לו הקב"ה: משה, עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שנוטל מהם בחורב, כענין שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשבועה נשבעתי שעתיד אני להחזירו להם, כענין שנא' חי אני נאם ה' כי כולם בעדי תלבשי ותקשרים ככלה!

ויכחשו אויביך לך - בשעה טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם, ועושים אותם כאלו הן אחים; וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתת לי אחי:

ואתה על במותינו תדרוך - כענין שנא' ויקרא משה אל כל ישראל:


  1. ^ בספרי תימן אַשְׁרֶ֨יךָ באל"ף גדולה