מ"ג דברים לב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר  שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִדְּכַר יוֹמִין דְּמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּל בִּשְׁנֵי דָּר וְדָר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוֵּי לָךְ סָבָךְ וְיֵימְרוּן לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
אִידְכָּרוּ מִן יוֹמַת עַלְמָא אִתְבּוֹנְנוּ בִּשְׁנַתְהוֹן דְכָל דָר וְדָר קְרוֹן בְּסִפְרֵי אוֹרַיְיתָא וְיִתְנוּן לְכוֹן וּבְסִפְרֵי נְבִיָא וְיֵימְרוּן לְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור ימות עולם" - מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו

"בינו שנות דור ודור" - דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא

"שאל אביך" - אלו הנביאים שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי רכב ישראל

"זקניך" - אלו החכמים

"ויאמרו לך" - הראשונות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאל אביך" - רמז למבינים וכן זקניך והטעם כמו שאמר (לעיל ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם וגו' כי לכל חלק במטה חלק למעלה וטעם למספר בני ישראל כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד והוא סוד גדול והעד כי חלק ה' עמו וזאת מעלה גדולה שלא עשה כן לכל גוי על כן אמר הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם שנפל ממעלתו באולתו וזה טעם אביך קנך כי קנהו לכבודו וילמדהו כאשר יפרש במעשה האב עם הבן לשון ר"א ודברי פי חכם חן ואם כן יהיה פירוש זכר ימות עולם שיתנו לב לזכור ששת ימי בראשית הטובה שעשה להם בעת היצירה כמו שיאמר בהנחל עליון גוים וגו' בינו שנות דר ודר שיבינו לדעת מה שנעשה להם בדורות מעת ששרתה שכינה ביניהם כאשר יספר ימצאהו בארץ מדבר וגו' ורש"י כתב ימצאהו בארץ מדבר אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ועשו ובתהו ילל ישמון ארץ ציה ושממה מקום יללת תנינים ובנות יענה אף שם נמשכו אחר האמונה ולא אמרו למשה היאך נצא למדבר וזה איננו מטעם הפרשה כי הכתוב מוכיח את ישראל ומזכיר הטובות אשר עשה השם עמהם והם גמלו להם רעה תחת טובה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

זכור ימות עולם - הזהרו מה שעשיתי בדורות הראשונים, מה שעשיתי באנשי דור המבול, מה שעשיתי באנשי דור הפלגה, מה שעשיתי באנשי סדום ועמורה:

בינו שנות דור ודור - אין לך דור שאין בו מאנשי דור המבול ואין לך דור שאין בו מאנשי דור הפלגה וכאנשי סדום, אלא שנדון כל אחד ואחד לפי מעשיו:

שאל אביך ויגדך - אלו נביאים, כענין שנא' מלכים ב ב ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי:

זקניך ויאמרו לך - אלו זקנים, כענין שנא' במדבר יא אספר לי ע' איש מזקני ישראל.

ד"א זכור ימות עולם - אמר להם: כל זמן שהמקום מביא יסורים עליכם - הזכרו כמה טובות ונחמות עתיד ליתן לכם לעולם הבא:

בינו שנות דור ודור - זה דורו של משיח, שיש בו ג' דורות, שנאמר תהלים עב יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים:

שאל אביך ויגדך - למחר עתידים ישראל להיות רואים ושומעים כשומעים מפי הקודש, שנאמר ישעיה ל ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר. ואומר לא יכנף עוד מוריך:

זקניך ויאמרו לך - מה שהראיתי לזקנים בהר, כענין שנאמר שמות כד ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל:

<< · מ"ג דברים · לב · ז · >>