מ"ג דברים כ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג דברים כ · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִימַלְּלוּן סָרְכַיָּא עִם עַמָּא לְמֵימַר מַן גּוּבְרָא דִּבְנָא בֵיתָא חֲדַתָּא וְלָא חַנְכֵיהּ יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִתְקְטִיל בִּקְרָבָא וּגְבַר אָחֳרָן יַחְנְכִנֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וִימַלְלוּן סַרְכַיָא עִם עַמָּא לְמֵימָר מַאן גַּבְרָא דִי בְנָא בֵיתָא חַדְתָּא וְלָא קָבַע בֵּיהּ מְזוּזְתָּא לְשַׁכְלָלוּתֵהּ יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִגְרוֹם לֵיהּ חוֹבָא וְיִתְקְטֵיל בִּקְרָבָא וּגְבַר חוֹרַן יְשַׁכְלְלִינֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא חנכו" - לא דר בו חנוך לשון התחלה

"ואיש אחר יחנכנו" - ודבר של עגמת נפש הוא זה

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ילך וישוב לביתו: אם ירך לבבו וירא מזלו פן ימות במלחמה וגו', שיש נותן אל לבו כשהולך למלחמה ודואג שמא אין לי מזל לחנך את ביתי או את אשתי או את כרמי ולכך גרם מזלי ללכת עתה במלחמה ומתוך כך ירא למות, ושלשה מעשים הזכיר בית ואשה וכרם, ולבסוף כולל כל הדברים מי האיש הירא ורך הלבב, בין באלו שאמרנו בין בדברים אחרים, וכן בקהלת מונה שלשה דברים וחוזר וכולל, מה יתרון לאדם הלא גרוע הוא מכל שהרי דור הולך ודור אחר בא שאין הבנים בדמות אבות ואין זה זכרון, אבל הארץ לעולם עומדת כמו בששת ימי בראשית וכן השמש וכן הנחלים וחוזר וכולל כל הדברים יגיעים כל מעשי העולם כך הם כולם כמששת ימי בראשית, אבל טורח ויגיעה הוא להזכיר כולם, ולא יוכל איש לדבר ולא תמלא אזן משמוע אם יספרו לו, אלא זה הכלל אין כל חדש ולכולם יש זכרון, אבל אין זכרון לראשונים שאין הילוד דומה למוליד:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו. לשון חנכת המזבח. וכתב החכם רבי אברהם ז"ל לפי שלבו וכל תאותו לחנך ביתו, והנה לבו בביתו לא במלחמה, על כן ינוס ויניס אחרים. ועוד כתיב ולא חללו, מלשון חלילים, לפי שמנהגם היה לחול בכרמים. ודרשו רז"ל ולא חללו, שלא עשאהו חולין, לפי שהנטיעה צריכה פדיון, וקדוש הוא עד שיפדנו.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו" שמא יש עליו עבירה שבשבילה יענש בזה העונש המבואר בתוכחות ויזיק לאחיו שיניא את לבם וזולתו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קד.

(סוטה מג) עד כאן משוח מלחמה מדבר, מכאן ואילך ודברו השוטרים .

(אפילו אלמנה אפילו שומרת יבם, או אפילו שמע שמת לו אחיו במלחמה, חוזר).

הכל שומעים דברי כהן מערכי המלחמה, והם חוזרים ומספקים מים ומזון לאחיהם, ומתקנים את הדרכים.

ודברו שוטרים . יכול דברים (אחרים) [של עצמם]? כשהוא אומר ויספו שוטרים לדבר אל העם , מלמד שהם הדברים [של עצמם]. ומה תלמוד לומר ודברו השוטרים ? כיון שהתחיל (שוטר) [כהן] לדבר, (כהן) [שוטר] משמיע להם כתנאים האלו.

קה.

מי האיש אשר בנה . (סוטה מג) אין לי אלא בונה, ירש לקח ניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר מי האיש .

קו.

( אשר בנה ) בית . אין לי אלא בית, מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצר? תלמוד לומר אשר בנה . יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר " בית ". מה בית מיוחד שהוא בית דירה, יצאו אולו שאינם בית דירה.

ולא חנכו . פרט לגזלן.

קז.

ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] דברי כהן מערכי המלחמה, וחוזר.

פן ימות במלחמה . אם אינו שומע לדברי כהן, סוף שהוא מת במלחמה.

קח.

ואיש אחר יחנכו . יכול (דודו ובן דודו) [בנו או בן אחיו]? נאמר כאן " אחר " ונאמר להלן (דברים כח) " אחר ", מה " אחר " האמור להלן נכרי, אף " אחר " האמור כאן נכרי.

<< · מ"ג דברים · כ · ה · >>