מ"ג דברים כ ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַן גּוּבְרָא דִּנְצַב כַּרְמָא וְלָא אַחֲלֵיהּ יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִתְקְטִיל בִּקְרָבָא וּגְבַר אָחֳרָן יַחֲלִנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַאן גַּבְרָא דִּי נְצַב כַּרְמָא וְלָא פַרְקֵיהּ מִן כַּהֲנָא וְאַחֲלֵיהּ יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִגְרוֹם לֵיהּ חוֹבָא דְלָא פָּרְקֵיהּ וְיִתְקְטֵיל בִּקְרָבָא וּגְבַר חוֹרַן יַחְלִינֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְלָא יִפְרַג יָתֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ומי האיש אשר נטע . (סוטה מג) אין לי אלא נטע, ירש לקח ניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר מי האיש ( אשר נטע ).
כרם . אין לי אלא כרם, מנין חמשה אילני מאכל [מחמשה מינים]? תלמוד לומר אשר נטע . יכול אפילו ארבעה אילני מאכל, וחמשה אילני סרק? תלמוד לומר כרם .
קי.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין לי במשמע אלא כרם.
ולא חללו . פרט למבריך, פרט למרכיב.
ילך ושוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן מערכי המלחמה, ויחזור.
פן ימות במלחמה . אם לא ישמע לדברי כהן, סוף מת במלחמה.
ואיש אחר יחללנו . יכול (דודו או בן דודו) [בנו או בן אחיו]? נאמר כאן " אחר " ונאמר להלן " אחר "; מה " אחר " האמור להלן נכרי, אף " אחר " האמור כאן נכרי.
קיא.
ומי האיש אשר ארש אשה . (סוטה מג) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.
ולא לקחה . באשה הראויה לו. פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין ולממזר.
ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן ויחזור, [ויספיק מים ומזון ויתקן את הדרכים].
מלבי"ם - התורה והמצוה
קט.
ומי האיש אשר נטע כרם . מה שמרבה ירש ולקח, התבאר ( שפטים קה ).
ולפ"ז היה לו לומר, "מי אשר לו כרם". פי' חז"ל כי שם "כרם" במובן המדויק, הוא דוקא הנטוע ה' גפנים; ומובן הרחב, כולל גם יתר נטיעות שנטעו כעין כרם. כמ"ש ועד כרם זית ( שופטים טו ), נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן הנצו הרמונים . ומציין כל הנטוע כסדר הכרם, עד שרגיל פי' חז"ל לקרוא כל המסודר שורות שורות, בשם כרם. כמ"ש "בכרם ביבנה”. ואמר בירושלמי פרק תפלת השחר, "וכי כרם היה שם? אלא שת"ח היו עשויים שורות שורות ככרם".
ופי' " נטע כרם ", נטע נטיעות שורות שורות, שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב.
קי.
אשר נטע כרם ולא חללו . ראב"י ס"ל שכרם דוקא. ומוכיח למעט במבריך ומרכיב, מ"ולא חללו". וכבר בארתי זה בארך ובפרטות בהתו"ה קדושים נט .
ומ"ש "שומע דברי כהן" התבאר ב שפטים קז .
ומ”ש "יכול בנו וכו' " התבאר ב שפטים קח .
קיא.
אשר ארש אשה . שם "אשה" כולל בין בתולה בין אלמנה.
ומ"ש מי האיש שהוא מיותר, כנ"ל ( שפטים קה ); והוא שם הכללות, ר"ל איש ואיש. בא לרבות אם מת א' מן האחים אז כל האחים חוזרים, (כמ"ש בסוטה מד) כי היא זקוקה לכולם. ומשכחת איש ואיש, שכולם חוזרים בשביל אשה אחת.
ומ"ש ולא לקחה מיותר, דהא לשון " אשר " מציין שלא נשא עדיין! בא ללמד שהקפידה אינו בשביל שארש, רק בשביל שלא לקחה. וזה דוקא בשיכול ללקחה, פרט בשאסור ליקח אותה.
ומ"ש " ילך ושוב , ויספיק מים ומזון” כן גרס הגר"א, כמ"ש בסוטה שם. זה מוכיח ממ"ש " ילך וישוב ", שמלת " ילך " מיותר. ופי’ ישוב לביתו, וילך ושוב וילך. היינו שיכול לשוב לביתו, וילך כפעם בפעם להכין מים ומזון.