מ"ג דברים כ ב
כתיב:
והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם.
מנוקד:
וְהָיָה כְּקָרׇבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם.
עם טעמים:
וְהָיָ֕ה כְּקָֽרׇבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי כְּמִקְרַבְכוֹן לְאָגָחָא קְרָבָא וְיִתְקָרַב כָּהֲנָא וִימַלֵּיל עִם עַמָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בִּזְמַן דְּאַתּוּן קָרֵיבִין לְאַגָּחָא קְרָבָא וְיִתְקָרֵב כַּהֲנָא וִימַלֵּל עִם עַמָּא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה כקרבכם אל המלחמה . יכול זה יום שקרבים בו למלחמה? כשהוא אומר שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה . אמור, הא מה תלמוד לומר והיה כקרבכם אל המלחמה ? (סוטה מב) כיון שמגיעים לספר (=גבול) , כהן מתנה עליהם כל התנאים הללו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ק.
כקרבכם אל המלחמה . פעל "קרב" כשבא אחריו שם הדבר שקרב אליו, נקשר תמיד עם מלת "אל": אל ארץ בני עמון לא קרבת , כל הקרב אל שלחן המלך (מ"א ה) קרב אל המזבח . וכשבא אחריו הפעל, קשר בלמ"ד: ואז יקרב לעשותו , קרבו גוים לשמוע . ונמצאו שני הקשורים ביחד: כי תקרב אל עיר להלחם , במקום שבא מלת "אל" קודם השם, בא השם כדמות פעל. כמו יחדיו למשפט נקרבה , פי' להשפט. וכן מ"ש פה כקרבכם אל המלחמה , פי' אל מקום המלחמה.
אבל מ"ש אתם קרבים היום למלחמה , בא השם במקום הפעל. כאלו אמר, “אתם קרבים להלחם". ומזה הוציאו חז"ל, שמ"ש כקרבכם אל המלחמה , היינו בהיותם בספר, שקרבים אל מדינת האויב ששם מקום המלחמה, ואינם לוחמים עדיין. כי התחלת המלחמה עצמה, מציין במ"ש אתם קרבים היום למלחמה , שפירושו קרבים להלחם. שזה מציין קשור הלמ"ד, שמורה על הפעל. ומזה הוציאו (סוטה מב) ששתי פעמים מדבר עמם, אחת בספר וא' במלחמה.
וז"ש והיה כקרבכם אל המלחמה (ר"ל בספר) ונגש הכהן [המוכן לזה שהוא משוח מלחמה, כמו השוטרים שהיו ג"כ מוכנים לכך. ואינו הכהן הגדול, דאז היה לו לומר "הכהן הגדול". וז"ש בגמ' בממונה.] ודבר אל העם , זה היה בספר.
ועוד " ואמר אליהם ", שנית בעת התחלת המלחמה יאמר, "אתם קרבים למלחמה", שפירושו להלחם.
רש"י
"ונגש הכהן" - (סוטה מב) המשוח לכך והוא הנקרא משוח מלחמה
"ודבר אל העם" - (שם) בלשון הקדש
[ה] בלשון הקודש. ילפינן (סוטה דף מב.) מגזירה שוה, נאמר להלן (שמות י"ט, י"ט) "משה ידבר", ונאמר כאן "ודבר אל העם", מה התם בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש. שהרי בלשון קודש ניתנה תורה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן – הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה" (סוטה שם).
וְדִבֶּר אֶל הָעָם – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (שם).