מפרשי רש"י על דברים כ ב
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ה • ט • י • יא • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֕ה כְּקָֽרׇבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃
רש"י
"כקרבכם אל המלחמה" - סמוך לצאתכם מן הספר מגבול ארצכם
"ונגש הכהן" - (סוטה מב) המשוח לכך והוא הנקרא משוח מלחמה
"ודבר אל העם" - (שם) בלשון הקדש
רש"י מנוקד ומעוצב
כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה – סָמוּךְ לְצֵאתְכֶם מִן הַסְּפָר [מִגְּבוּל אַרְצְכֶם] (ספרי קצא; סוטה מ"ב ע"א).
וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן – הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה" (סוטה שם).
וְדִבֶּר אֶל הָעָם – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (שם).
מפרשי רש"י
[ד] סמוך לצאתכם מן הספר. דאם לא כן, בשעת קריבה ממש למלחמה - אין להם פנאי לעשות דברים אלו. ועוד, שכתיב אחר כך (פסוק ט) "ופקדו שרי צבאות בראש העם", איך יעשו זה בשעת קריבה למלחמה. גם אין לומר בשעת יציאה ממקומם למלחמה, דאם כן הוי למכתב 'והיה כאשר תצאו', ומדכתיב לשון קריבה, על כרחך הוא התקרבות יותר. ואי אפשר לומר רק בשעה שיוצאים מן הספר, דזה נקרא קריבה למלחמה:
[ה] בלשון הקודש. ילפינן (סוטה דף מב.) מגזירה שוה, נאמר להלן (שמות י"ט, י"ט) "משה ידבר", ונאמר כאן "ודבר אל העם", מה התם בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש. שהרי בלשון קודש ניתנה תורה: