מ"ג דברים יז כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּדִיל דְּלָא יִירַם לִבֵּיהּ מֵאֲחוֹהִי וּבְדִיל דְּלָא יִסְטֵי מִן תַּפְקֵידְתָּא לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא בְּדִיל דְּיוֹרֵיךְ יוֹמִין עַל מַלְכוּתֵיהּ הוּא וּבְנוֹהִי בְּגוֹ יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מְטוּל דְּלָא יָגִיס לִבֵּיהּ יַתִּיר מִן אָחוֹי וּמְטוּל דְּלָא יִסְטֵי מִן תַּפְקֵידְתָּא לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא מִן בִּגְלַל דְּיִנְגוֹד יוֹמִין עַל מַלְכוּתֵיהּ הוּא וּבְנוֹי בֵּינֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"למען יאריך ימים" - מכלל הן אתה שומע לאו וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל (ש"א י) שבעת ימים תוחל עד בואי אליך להעלות עולה וגו' וכתיב (שמואל א יג) ויוחל שבעת ימים ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו נסכלת כאשר לא שמעת וגו' ועתה ממלכתך לא תקום (שם) הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש
"הוא ובניו" - (הוריות יא) מלמד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם
[טו] מכלל הן. דהא "למען יאריך ימים" - אכל מה שנכתב למעלה קאי, ולכך אין לפרש שאם יעשה כל האמור בענין הזה למעלה - יאריך ימים, ואם לאו - לא יאריך ולא יקצר, דזה אינו, דאם יעבור על כל האמור בענין, שירום לבבו ולא ישמור כל התורה כולה, איך סלקא דעתך דלא יקצר, אלא על כרחך האי "למען יאריך ימים" 'מכלל הן אתה שומע לאו'. ועוד, רש"י פירש בפרשת יתרו אצל "למען יאריכון ימיך" (שמות כ', י"ב), שדברי תורה נוטריקון, נדרשים מכלל הן אתה שומע לאו, כדאיתא התם:
[טז] שאם בנו הגון וכו'. דאם לא כן, "ובניו" למה לי. וכן דרשו בפרק קמא (דברכות) [דכריתות] (ה ע"ב) ובהוריות (דף יא:):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים – מִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׁאוּל, שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת" (שמ"א י,ח), וּכְתִיב (שם יג,ח): "וַיּוֹחֶל שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיּוֹם; וְלֹא הִסְפִּיק לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה, עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ" וְגוֹמֵר "וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם" (שם יג,יג-יד); הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא, נֶעֱנַשׁ.
הוּא וּבָנָיו – מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לְמַלְכוּת, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (ספרי קסב; תוספתא שקלים ב,טו; הוריות י"א ע"ב).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
העמק דבר
• לפירוש "העמק דבר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
למען יאריך ימים על ממלכתו . אם עושה הוא מה שכתוב בענין, כדאי הוא שיאריך ימים על ממלכתו.
הוא ובניו . (הוריות יא) שאם מת, בנו עומד תחתיו. ואין לי אלא זה בלבד, מנין לכל פרנסי ישראל, שבניהם עומדים תחתיהם? תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל . כל זמן שהם בקרב ישראל - בנו עומד תחתיו.
ר' חנינא בן גמלא אומר, הרי הוא אומר (מלכים א ג) וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד . על מה שלא התניתי בתורה (ליתן לך) - נתתי לך, על מה שהתניתי, לא אתן לך אלא אם כן עשית. וכה"א (מלכים א ט) ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר, לעשות ככל אשר צויתיך, חוקי ומשפטי תשמור, והארכתי את ימיך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
לט.
למען יאריך ימים על ממלכתו . מ"ש "אם עושה הוא וכו' כדאי" - התבאר ( שפטים לד ) בדיוק שם "ממלכה".
וממ"ש הוא ובניו , מבואר שהמלכות ירושה.
ומ"ש בקרב ישראל , ר"ל שכן המנהג בישראל, לכל השררות שהם ירושה. ועי' בהוריות יא.
ועמ"ש למען יאריך ימים , שהוא תנאי שלא יזכה לארך ימים, רק אם יעשה כן כמו שנזכר בענין. מביא - שלכן נתן ה' לשלמה עושר וכבוד בלי תנאי, ועל הארכת ימים התנה עמו תנאי - אם ישמור את התורה. כי אחר שהתנה בתורה תנאי זה, לא יכול להבטיח לו ארך ימים, רק (=אלא) על תנאי; משא"כ עושר וכבוד, שלא התנה עליהם בתורה, נתן לו בלי תנאי.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
למען יאריך ימים. מלך שמלך בן ל' יאריך ימים ולא שאול. ולכך סמך לא יהיה לכהנים ואחריו פרשת אוב דמשום מעשה דנוב עיר הכהנים ומשום ששאל באוב נטרד ממלכותו: