מ"ג דברים יג ז
<< · מ"ג דברים יג · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי יִמְלְכִנָּךְ אֲחוּךְ בַּר אִמָּךְ אוֹ בְרָךְ אוֹ בְרַתָּךְ אוֹ אִתַּת קְיָמָךְ אוֹ חַבְרָךְ דִּכְנַפְשָׁךְ בְּסִתְרָא לְמֵימַר נְהָךְ וְנִפְלַח לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא דְּלָא יְדַעְתָּא אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם יַטְעִינָךְ מִילְכָא בִּישָׁא אָחוּךְ בַּר אִימָךְ כָּל דְּכֵן בַּר אִיבָךְ אוֹ בְרָךְ אוֹ בְרַתָּךְ אוֹ אִתְּתָךְ דְּדַמְכָא בְּעוֹדָךְ אוֹ חַבְרָךְ דְּחָבִיב עֲלָךְ כְּנַפְשָׁךְ כָּרַז לְמֵימָר נְהַךְ וְנִפְלַךְ לְטַעֲוַות עַמְמַיָא דְלָא חַכִּימְתָּא אַנְתְּ וְאַבְהָתָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"כי יסיתך" - אין הסתה אלא גרוי שנאמר (ש"א כו) אם ה' הסיתך בי אמיטר"א (בלע"ז אנרייצען) שמשיאו לעשות כן
"אחיך" - מאב
"או בן אמך" - מאם (קידושין פ)
"חיקך" - השוכבת בחיקך ומחקה בך אפקיט"א (בלע"ז אנהענגענד) וכן (יחזקאל מג) ומחיק הארץ מיסוד התקוע בארץ
"אשר כנפשך" - זה אביך פירש לך הכתוב את החביבין לך ק"ו לאחרים
"בסתר" - דבר הכתוב בהווה שאין דברי מסית אלא בסתר וכן שלמה הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה
"אשר לא ידעת אתה ואבותיך" - דבר זה גנאי גדול הוא לך שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיךמדרש ספרי (כל הפרק)
כי יסיתך אחיך בן אמך. אין הסתה אלא טעות, שנאמר (מ"א כא) אשר הסתה אותו איזבל אשתו.
אחרים אומרים, אין הסתה אלא גירוי, שנאמר (ש"א כו) ועתה שמע נא אדוני המלך, אם ה' הסיתך בי, ירח מנחה.
מכלל שנאמר (דברים כה), לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות - למדנו (סנהדרין כז) שאין מעידין זה על זה; [למדנו שמכמינין לו עדים].
אחיך. זה אחיך מאביך.
בן אמך. זה בן אמך.
או בנך. זה בנך מכל מקום.
או בתך. זה בתך מכל מקום.
או אשת. זו ארוסה.
חיקך. זו נשואה.
או רעך. זה הגר.
אשר כנפשך. זה אביך.
בסתר לאמר. מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר, וכן הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה. אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא, וכן הוא אומר (שם א) חכמות בחוץ תרונה וגו'.
נלכה ונעבדה [אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך]. רי יוסי הגלילי אומר, הרי זה דבר גנאי לישראל, שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם, וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה.
מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים וגו'. (סנהדרין סא) מהקרובים אתה יודע מה הן [ה]רחוקים.
מקצה הארץ ועד קצה הארץ. אלו חמה ולבנה, שמהלכים מסוף העולם ועד סופו.מלבי"ם - התורה והמצוה
סג.
כי יסיתך אחיך . כבר בארתי (ישעיה לו יד) גדר פעל "מסית” - שמראה לו איזה תועלת או הנאה בדבר הזה (=ע"ז) .
ודעת הת"ק, שמטעה אותו שישיג איזה תועלת מע"ג, שהוא טעות באמת. ואחרים אומרים שמגרה אותו ומראה חסרון בהנהגת ה', לומר שאינו משגיח. כמ"ש (מלאכי ג) אמרתם שוא עבוד א-להים , ועפ"ז יאמר שההנהגה נתונה תחת משטרי השמים והמזלות.
ור"מ כשטתו בב"ר לו - “דרש ר"מ, והוא ישקיט מעולמו ויסתר פנים לעולמו, כדיין שמותחים כילה על פניו וא"י (=ואינו יודע) מה נעשה מבחוץ. א"ל דייך מאיר וכו'".
סד.
כי יסיתך אחיך וגו' בסתר. והלא אלה פסולים לעדות, כמו שלמדו בספרי רפ ובסנהדרין כב מן " לא יומתו אבות על בנים - בעדות בנים"! וא"כ מי מעיד בו, אחרי שאמר כי יסיתך בסתר? מזה מבואר שמכמינים לו עדים.
סה.
כי יסיתך אחיך בן אמך. פי' בספרי שאם יאמר " אחיך" לבד, נפרש שר"ל "בן אביך " , שהוא שונא לך ע"ד הירושה. לכן פי' " בן אמך " - שאינו שונא לך.
ומוסיף אף " בנך" - שהוא קרוב יותר מן האח. ובקדושין פא למד מזה, דמותר להתיחד עם אמו ובתו, שמפני שאמר " בסתר".
אמר " בן אמך" - שהוא דר אצל אמו, ששם מקום סתר, שאין איש בא שם.
וממ"ש " בתך ... בסתר" - מבואר שמותר להתיחד עמה. וז"ש כמו שבנך מ"מ כן בתך מ"מ - אף במקום יחוד.
ואם יאמר " אשתך " - נפרש על הארוסה שקרויה אשתו סתם, לכן מוסיף אף " אשת חיקך " - זו הנשואה.
ומוסיף " רעך אשר כנפשך " - שהוא אביו, שנפשם קרובים זל"ז. ואיך יצויר שאביו יקרא " רעך " - זה יצויר בגר, שאין אביו ידוע.
ומפ' שתפס לשון " בסתר " כי אין דרך שיסיתו בפרהסיא, ונדמו כזונה שמעשיה בצנעה, שכל זנות האמור במשלי הוא משל על המינות והעכו"ם.
סו.
אשר לא ידעת. לא יתכן שיהיה זה מדברי המסית, שהוא בודאי ירצה להודיע לך מהותה. רק זה מדברי הכתוב, כאומר ראה הגנאי הרצוף בהסתה זו, שתעזוב א-להיך וא-להי אבותיך לעבוד דבר שלא ידעת אתה ואבותיך. שזה לא יעשו גם העמים, כמ"ש ההימיר גוי אלהים, והמה לא אלהים וגו' .
וזאת שנית, שיפתוך לעבוד אלהי העמים אשר סביבותיכם , שכבר ידעת כי הבל המה ואין בם מועיל , ולא הציל את עובדיהם מידו, ומזה תדין גם להרחוקים.
ומ"ש " מקצה הארץ" הוא למותר, שראוי לאמר "הרחוקים ממך עד קצה הארץ", וגם שהאתנחתא ראוי לבוא על מלת " סביבותיכם ”! מזה למדו עוד כונה שניה, שמזה תלמד שלא תשמע אף שיסית אותך לעבוד לשמש או לירח, שמהלכים מסוף העולם ועד סופו.