מ"ג דברים יג ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְבִיָּא הַהוּא אוֹ חָלֵים חֶלְמָא הַהוּא יִתְקְטִיל אֲרֵי מַלֵּיל סָטְיָא עַל יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּדְפַרְקָךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא לְאַטְעָיוּתָךְ מִן אוֹרְחָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בַּהּ וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְבִי שִׁקְרָא הַהוּא אוֹ חֲלִים חֵילְמָא זְדָנָא הַהוּא יִתְקְטֵל בְּסַיְיפָא אֲרוּם מַלֵּיל סַטְיָא עַל יְיָ אֱלָהָכוֹן דְּאַפֵּיק יַתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָאֵי וְדִי פְרַקְכוֹן מִבֵּית שִׁעְבּוּד עַבְדַיָא לְאַטְעֲיוּתְכוֹן מִן אָרְחָא דְפַקֵּידְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן לִמְהַלְכָא בָּהּ וּתְפַלּוּן עַבְדֵי בִישְׁתָּא מִבֵּינֵיכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים – אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדָאֲךָ, דַּיּוֹ (ספרי פו).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
החלום ההוא יומת כי דבר וגו'. כוונת הכתוב היא לפי שיאמר האומר בשלמא הנביא בודאי שלא תבא הנבואה כדרך זה אלא אשר בדא מלבו מה שאין כן החולם להיות שבחלום יבואו להאדם דברים מופלאים וכוזבים יכול להיות שזה האיש חלום הזה חלם ולא שקר, והן אמת אם היה חיוב מיתה על אשר יאמר להם עבדו עבודה זרה זה יתחייב מדין מסית, אבל כיון שהוא מת על סיפור החלום לבד וכמו שפירשתי שאפילו החלט הדברים אינו אומר אלא שהמופת הוא האומר לעבוד א"כ למה ימות החולם על חלומו, לזה אמר כי דבר סרה פירוש הגם שנצדיק לומר כי בא החלום כדבריו והוא מה שהעיר בתיבת החלום פירוש לו יהיה שהאמת היותו חלום כדבריו אף על פי כן לא היה לו להחשיבו ולספרו לעם בני ישראל כיון שהוא דבר סרה על ה' ועל זה לבד יומת.
וגמר אומר המוציא אתכם מארץ מצרים בא הכתוב לשפוט בצדק חיוב מיתת החולם במאמר זה, על זה הדרך כיון שה' אלהיכם הוציא אתכם מארץ מצרים הרי הראה ה' בעין פתוחה בהקיץ אמונת ה' והכחשת זולתו, וכמו שפירשתי בפרשת יתרו בפסוק אנכי ה' וגו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, וכיון שכן החולם הזה היה לו לבטל את אשר יגיד לו בעל החלומות בדמיונות הכוזבות מפני מה שראה בהקיץ ולא בחלום וכיון שלא עשה כן ובא לספרו זה יגיד שצדקו הדברים אצלו וחפץ שישמעו אליו בית ישראל לזה יומת על חלומותיו ועל דבריו:
מן הדרך אשר צוך ה'. בא לומר כי טעם חיוב מיתה לנביא וחולם הוא לפי שבאו דבריהם על דבר שהוא עוקר כללות התורה שהוא עבודה זרה ששקולה כנגד כל התורה, הא למדת שאם בא על אחת מכל מצות ה' בין חולם בין נביא לא יומתו, ודין הקבלה מהם, בעל החלומות נאמר אליו שוא ידבר, והנביא אם הוא ידוע לנביא אמת נקבל ממנו כאליהו בהר הכרמל:
ובערת הרע מקרבך. אולי שירמוז לאותו שקראו הקדוש ב"ה בשם זה דכתיב (בראשית ח', כ"א) יצר לב האדם רע, ולזה אמר הרע הידוע, והכוונה בזה כי כשיעשו משפט בכיוצא בזה מתבער הרע וניתש כחו ולא יתעצם בלבות בני אדם כאומרו מקרבך:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
או חולם החלום ההוא. ולא מוטעה.
יומת כי דבר סרה על ה' אלהיכם. והרי דברים ק"ו - ומה המזייף דברי חברו חייב מיתה, המזייף דבריו של מקום על אחת כמה וכמה.
המוציא אתכם מארץ מצרים. אפילו אין לו עליך אלא שהוציאך (מבית עבדים) [מארץ מצרים] - די.
והפודך מבית עבדים. אפילו אין לו עליך אלא שפדאך מבית עבדים - די.
להדיחך מן הדרך. (סנהדרין פט) נאמרה כאן הדחה ונאמרה להלן הדחה, מה הדחה האמורה להלן בסקילה, אף הדחה האמורה כאן בסקילה. ר' שמעון אומר, אין מיתתו של זה אלא בחנק.
(ד"א להדיחך) מן הדרך. (זו מצות עשה) [אפילו מקצתו].
אשר צוך ה' אלהיך. זו מצות לא תעשה.
ללכת בה. (לא האומר מקצת ומשייר מקצת) [זו מצות עשה].
ובערת הרע מקרבך. בער עושי רעות מישראל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
סא.
והנביא ההוא או חולם החלום ההוא . כ"מ שדייק לכתוב כנוי הרומז: " ההוא " אצל כרת ומיתה - מדייק ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה. וציינתי מקומותיהם בהתו"ה ( צו קלב ), וכן בספרי קמט.
ומ"ש כי דבר סרה על ה' וכו' , היינו שזייף דברי המקום, לאמר (=ואמר) דבר סרה בשמו. כמו לענות בו סרה (לקמן יט, יז), כי סרה דברת על ה' (ירמיה כח).
ובא להודיע טעם שראוי לעונש:
- א) מצד שזייף דברי המקום, אף שלא היית מחויב לעבדו מצד טובתו.
- ב) שאתה מחויב בעבודתו מצד טובותיו.
והנה תחלה לא שעבדו בהם המצריים, רק שלא הניחום לצאת, ואם היה מוציאם בעת ההיא היה די וטובה רבה. ואח"כ שעבדו בהם, והיה הטובה גדולה יותר, שפדם מבית עבדים.
סב.
להדיחך מן הדרך. ת"ק קבל גז"ש להשוותו עם מ"ש גבי מסית - " כי בקש להדיחך", שמיתתו בסקילה. ור"ש לא קבל גז"ש זו.
ומובא בסנהדרין פט, ושם מבואר שלכ"ע בע"ז אפי' בבטול מקצת וקיום מקצת פליגי ר"ש ורבנן, דכתיב " מן הדרך" - אפי' מקצתו. ועז"א “ מן הדרך" - אפי' מקצתו. ופי' שאם היה כתוב רק " אשר צוך" הייתי אומר שרק במל"ת דע"ג, שמצאנו צווי על ל"ת, שעז"א בספרי ( נשא ב ) "רבי אומר אין צווי אלא אזהרה". אבל כשאמר “ צוך ללכת בה" - כולל גם אם מדיח ממ"ע דע"ג, כגון עשה ונתצתם אם מזבחותם. ותקנתי הספרי עפ"י גירסת הגר"א.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ובערת הרע מקרבך. וסמיך ליה כי יסיתך שאין טוענין למסית: