מ"ג דברים ג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים ג · כט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונשב בגיא מול בית פעור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיתֵיבְנָא בְּחִלְּתָא לָקֳבֵיל בֵּית פְּעוֹר׃
ירושלמי (יונתן):
וְשָׁרִינָן בְּחֵילְתָא בַּכְיָין עַל חוֹבֵינָן דְּאִיזְדַוֵיגָן לְפַלְחֵי טַעֲוַת פְּעוֹר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשב בגיא וגו'" - (ספרי) ונצמדתם לע"א ואעפ"כ ועתה ישראל שמע אל החוקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונשב בגיא - אמר להם: מי גרם לנו שנשב בגיא? מעשים רעים שעשינו בפעור.

ד"א אמר להם ונשב בגיא מול בית פעור - ראו כמה ביניכם לביני הרבה: כמה תפלות בקשתי - ונגזרו עלי גזירות שלא אכנס לארץ; אבל אתם הכעסתם לפניו מ' שנה, שנ' תהלים צה ארבעים שנה אקוט בדור, ולא עוד אלא שגדולים שבכם משתחוים לפעור, וימין שלו פשוטה לקבל שבים! ועתה ישראל שמע אל החקים. הרי אתם חדשים, כבר מחול לשעבר.