מ"ג בראשית מב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מב · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם כֵּנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם כֵּיוָנֵי אַתּוּן אֲחוּכוֹן חַד יִתְאֲסַר בְּבֵית מַטַּרְתְּכוֹן וְאַתּוּן אִיזִילוּ אוֹבִילוּ עֲבוּרָא דְּחַסִּיר בְּבָתֵּיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אִם מְהֵמְנִין אַתּוּן אֲחוּכוֹן חַד יִתְאַסַר בְּבֵית מַטְרַתְכוֹן וְאַתּוּן אִיזִילוּ אוֹבִילוּ עִיבּוּרָא דִזְבַּנְתּוּן לִכְפֵינֵי בָתֵּיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בבית משמרכם" - שאתם אסורים בו עכשיו

"ואתם לכו הביאו" - אל בית אביכם

"שבר רעבון בתיכם" - מה שקניתם לרעבון אנשי בתיכם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

רעבון בתיכם — צורך בעבור הרעב. וטעמו, הביאו אל בתיכם:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

שבר רעבון בתיכם:    רמז מתוך לשונו שאין ראוי לאדם להמשך אחר תאות המאכל והמשתה כי אם בקיום גופו בלבד ושבר רעבונו, וכענין שכתוב (משלי יג, כה): "צדיק אוכל לשבע נפשו", ועל כן אחז לשון שבר רעבון ואף כי בימי הרעב, וידוע כי עיקר יראת ה' היא הפרישות מתאוות העולם, ומזה התחיל ואמר את האלהים אני ירא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יט - כ) "אם כנים אתם "רק "אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם", ועקר בחינה זאת הוא מזה בעצמו שיתרצה אחד מכם להאסר בעד כלם שישב פה בערבון עד שתביאו את אחיכם הקטן, וזה ברור שאם אינכם אחים, בודאי לא ירצה שום אחד להאסר בערבות, באשר ידע שיניחוהו פה והם ילכו ולא ישובו עוד והוא יתחייב מיתה, וא"כ האחד שירצו להניחו פה בודאי יגיד האמת. וז"ש "אם כנים אתם", זה יתברר ממה "שאחיכם אחד יאסר בבית משמרכם", ר"ל בעד כלכם, "ואתם לכו והביאו את אחיכם הקטן אלי", וזה הסימן הברור שאתם אחים, שאל"כ תלכו ולא תשובו, "ויאמנו דבריכם", הגם שלא יבחנו דבריכם כמ"ש למעלה, יאמנו עכ"פ לענין זה "שלא תמותו, ויעשו כן "ר"ל שהסכימו ע"ז: