מ"ג בראשית ל לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ל · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְיַחֲמָא עָנָא בְּחֻטְרַיָּא וִילִידָן עָנָא רְגוֹלִין נְמוֹרִין וּרְקוֹעִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְיַחֲמָן עָנָא לְקָבֵיל חוּטְרַיָא וִילֵידַן עָנָא רְגוּלִין דְסִימָנָא בְּרִיגְלֵיהוֹן וּקְרוּחִין וְגַבֵּיהוֹן חִיוְורִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המקלות" - אל מראות המקלות

"עקדים" - משונים במקום עקידתן הם קרסולי ידיהן ורגליהן

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחמו — נתעברו. ובאה זאת המלה משונה בניקוד, בעבור אות הגרון, והיה ראוי להיות כמו "וישבו לאכל לחם" (בראשית לז, כה). ואל תתמה בעבור שאמר על הצאן לשון זכרים, כי משפט הלשון להפריש בין זכרים לנקבות בלשון יחיד, רק בלשון רבים לא יחושו.

אל המקלות — מן המקלות. ורבים יתמהו ויאמרו כי זה פלא. ואמת שהוא מפלאות התולדות, וכן המשפט, אפילו האשה שנבראה בצלם המלאכים.

וטלואים — הם הברודים, כי שם כלל הוא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לט) "ויחמו." ב] "שהחמו אל המקלות," לא אל יתר הצאן שלא היו נקודים. ג] "ותלדן הצאן," שצורה זו פעל על הצאן בדרך נס ונולדו גם עקודים כדי שאם ישנה לבן מנקודים לעקודים יהיה ליעקב העקודים:


 

<< · מ"ג בראשית · ל · לט · >>