מ"ג בראשית לח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתׇן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִידַע אוֹנָן אֲרֵי לָא עַל שְׁמֵיהּ מִתְקְרֵי זַרְעָא וְהָוֵי כַּד עָלֵיל לְוָת אִתַּת אֲחוּהִי וּמְחַבֵּיל אוֹרְחֵיהּ עַל אַרְעָא בְּדִיל דְּלָא לְאָקָמָא זַרְעָא לַאֲחוּהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וִידַע אוֹנָן אֲרוּם לָא עַל שְׁמֵיהּ אִיקְרוֹן בְּנִין וַהֲוָה כַּד הֲוָה עָלֵיל לְוַת אִנְתְּתֵיהּ דְאָחוֹי הֲוָה מִחַבֵּל עוֹבְדוֹי עַל אַרְעָא דְלָא לְמִקְמָה בְּנִין עַל שְׁמֵיהּ דְאָחוֹי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושחת ארצה" - דש מבפנים וזורה מבחוץ (ב"ר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי לא לו יהיה הזרע — לא יקרא בשמו, כטעם "והיה הבכור אשר תלד" (דברים כה, ו).

ושחת ארצה — היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ. ואתמה מבן תמים המזרחי, שפירש ושחת ארצה, שעשה לה שלא כדרך הנשים, בעבור שלא תהר. והנה שחת הארץ שלה, כי עליו היא יושבת בארץ. וזה פירוש שגעון, וחלילה חלילה להתגאל זרע הקדש בטינוף הטינוף.

נתן זרע — כמו השלם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט – י) "וידע אונן". הפועל רע שלא לכוונת תועלת או יראת נזק, הרע עצמי לו, וזה היה בער, ועי"כ ויהי ער רע, אבל אונן שעשה זה מפני שנדמה לו שיהיה לו נזק להוליד לריק, לא תתיחס הרע אל עצמו רק אל מעשהו, ועז"א "וירע" וגו' "אשר עשה":  

<< · מ"ג בראשית · לח · ט · >>