מ"ג בראשית כ טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כ · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּלְשָׂרָה אֲמַר הָא יְהַבִית אֶלֶף סִלְעִין דִּכְסַף לַאֲחוּיִיךְ הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר חֲלָף דִּשְׁלַחִית דְּבַרְתִּיךְ וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ וְעַל כֹּל מָא דַּאֲמַרְתְּ אִתּוֹכָחְתְּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְוַת שָרָה אָמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סִלְעִין דִכְסַף לְאָחוּךְ הָא אִינוּן לָךְ תַּחְמְדָא דְעַיְינִין חֲלַף דְאִתְכַּסִית מִן בַּעֲלִיךְ לֵילְיָא חָדָא וְחָמִית יָתָךְ דְאִילוּ יְהָבִית יַת כָּל דַהֲוָה לִי לָא הֲוֵינָא כְמֵיסַת וְאִתְוַכְּחָן מִילַיָא וִידַע אַבְרָהָם אֲרוּם לָא קָרֵיב אֲבִימֶלֶךְ לְוַת שָרָה אִנְתְּתֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וּלְשָרָה אָמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סַלְעִין דִכְסַף לְאָחוּךְ הָא כַסְפָּא הַהוּא יָהִיב לָךְ מַתָּנָה חֲלַף דְאִתְכַּסְיַת מִן עֵינוֹי דְאַבְרָהָם בַּעֲלִיךְ לֵיל חַד וּמִן כָּל מַה דַהֲוָה עִמִי דְעַל כּוֹלָא אִיתְוַכַּחַת הָא אִילוּ יְהָבִית כָּל מַה דַהֲוָה לִי לֵית אֲנָא כְּמֵיסַת אִתְוַכְּחָן מִילַיָא וִידַע אַבְרָהָם צַדִיקָא דִי לָא חַכְמִית יָתָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשרה אמר" - אבימלך לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים

"לכל אשר אתך" - יכסו עיניהם שלא יקילוך שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך וע"י נס

"ואת כל" - ועם כל באי העולם

"ונכחת" - יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו ולשון תוכחת בכ"מ ברור דברים ובלע"ז אשפורפי"ר (הוא אפרוביר להלן ל"א ל"ז ערלייטערן בעשיידן בעשטיממען) ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך ועל כן תרגומו וחזית יתיך וית כל דעמך ויש מ"א אבל ישוב לשון המקרא פירשתי

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנה הוא לך כסות עינים — יש אומרים כי הוא רמז על כהות עיני בנה. וזה דרך דרש. והישר בעיני, שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו, כמו "אל בקצפך תוכיחני" (תהלים לח ב) ורבים אחרים. והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך, והטעם, שלא ישא איש את עיניו אליך; גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחות, שהם נשי עבדיו.

ויהיה וי"ו ונוכחת כפ"א רפה בלשון ישמעאל, ובמקרא אלפים כמוהו, כמו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" (בראשית כב ד). וטעם ונוכחת, דברי משה‏[1] שלא אמרה עוד שרה על אברהם "אחי הוא". והנה פירוש ואת כל, ועם כל זה נתוכחת שרה.

ויש אומרים, כי הנה הוא לך, על הכסף, לקנות מלבוש, ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה, וכן הוא: "הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה", כמו כסות שיהיה תאוה לעינים, "ונתתי לכל אשר אתך", ואת כל אשר נתתי לאברהם, צאן ובקר ועבדים ושפחות.

ויותר נכון להיות פירושו כאשר אמרתי, כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך שהיו לך, גם אשר נתתים גם אני.

ואת כל — ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים.

ונוכחת — דברי משה, ויעמוד טעם הוי"ו במקומו. והגאון אמר שהוא מן "נכח", ואין דבר נכוחים:

הערות

  1. ^ נראה שנכפלו תיבות "דברי משה" מלמטה בטעות הדומות. ויקיעורך.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה נתתי אלף כסף לאחיך" - היו הצאן והבקר והעבדים שנתן לו שוים אלף כסף ואמר לשרה הנה נתתי ממון רב לאחיך הנה הכסף לך כסות עיני כל המביטים ביפיך כי את עיניהם ואת ראשיהם החוזים יכסו מהביט בך ומהביט בכל אשר אתך אפילו בנערותיך ושפחותיך והנה לטובתך נתפשת בביתי כי ייראו ממך ויכסו עיניהם מראות בך באמרם המלך פדה נפשו על שלחו יד באשת הנביא והגיד הכתוב שפייס את אברהם בממון ואת שרה בדברים שלא יענש באחד מהם ואמר כי שרה לא נתפייסה לו אבל עם כל זה היתה מתוכחת עמו בטענות לאמר שלא תמחול לו ובשבחה דבר הכתוב ואברהם נתפייס ויתפלל עליו והוא כלשון ועם ישראל יתוכח (מיכה ו ב) אך דרכי אל פניו אוכיח (איוב יג טו) שם ישר נוכח עמו (שם כג ז) ויתכן שיהיה "אלף כסף" אלפי כסף ממון רב כיד המלך וכן הקטן יהיה לאלף (ישעיהו ס כב) לעם רב וכן השיבו נא להם כהיום שדותיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן והתירוש והיצהר אשר אתם נושים בהם (נחמיה ה יא) מאות רבות ממון גדול

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז)" ולשרה אמר". שחוץ מזה" נתתי אלף כסף לאחיך", הרי פייסתי אותו בהון רב ועצום, וזה "לך כסות עינים ונוכחת," פי' שהדבר שיש עליו חשד ולזות שפתים ורוצים להסיר החשד והלזות, הנה ההמון הבלתי משכילים יסירו החשד מלבם ע"י כסות עינים, היינו ע"י שיראו בעיניהם דברים שהם הפך החשד, כמ"ש כי האדם יראה לעינים, וצריך לכסות עיניהם באיזה דבר שלא יראו את החשד, ולהמשכילים צריך להביא הוכחה עפ"י השכל להסיר הדבר מלבם. והמתנות הגדולות שנתתי לאחיך, יהיו בין כסות עינים לפני ההמון הרואים לעינים, בין נוכחת שהיא הוכחה וברור לפני המשכילים, שממה שהתרפסתי בהון עצום עד שמחל לי, נודע כי אלהים רב ריבו ולא נתנני לנגוע בה, ושהוא איש אלהים. וזה בין לכל אשר אתך בין את כל, ר"ל שיועיל בין נגד האנשים אשר אתך שהם בני ביתך, בין את כל, שהוא לכל בני העולם:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אזלת למצרים, סחרת בה; אתית הכא, סחרת בה. אם ממון אתבעי, הא לך ממון וכסי עינך מנאי. דבר אחר: עשה לך כסות שיהיו הכל מביטין בו בכסות ולא ביפיה. נטל לבוש מלכות והלבישה ועשאה מטרונא, ולמה? כדי שלא יתבע אדם אותה, אלא יהו שומעין שהיא מלכה ומתיראין לתבוע אותה, שהיא מכוסה מן העין. ריש לקיש אמר: ביקש להקנותה בפני בעלה, לומר: כל השנים הללו היתה עמו ולא עשה לה דבר, וזה היתה עמו לילה אחת ועשה לה כל הכבוד הזה. דבר אחר, אמר להם: אתם כסיתם ממני את העין, בן שאתם מעמידים יהיה כסות עינים:

אסור להסתכל בצלם דמות רשע, שנאמר: "לולי פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך". רבי אלעזר אמר, עיניו כהות, שנאמר: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות", משום דאסתכל ביה בעשו הרשע. והא גרמא ליה? והאמר רבי יצחק: לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קילל את שרה ונתקיים בזרעה, שנאמר: הנה הוא לך כסות עינים, אל תקרי כסות אלא כהות עינים, שנאמר: "ותכהין עיניו"? הא והא גרמא ליה. אמר לה: הואיל וכסית מנאי ולא גלית לי שהוא אישך וגרמת לי הצער הזה, יהי רצון שיהיו לך בנים כסויי עינים:

ואת כל ונוכחת. אמר לה: כבר תוכחתיה דההוא גברא גבי, דתנינן: המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת; למה ז'? שהיתה מתחייבת ז' מלאכות וכו'. וכן המורד באשתו, מוסיפין לה על כתובתה ג' דינרין בשבת, מפני שהוא מתחייב לה שלשה דברים: שאר כסות ועונה.

<< · מ"ג בראשית · כ · טז · >>