מ"ג בראשית טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית טו · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר אַבְרָם יְיָ אֱלֹהִים מָא תִּתֵּין לִי וַאֲנָא אָזֵיל דְּלָא וְלַד וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי הוּא דְּמַשְׂקָאָה אֱלִיעֶזֶר׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אַבְרָם יְיָ אֱלהִים סַגְיָן בִּרְכוֹתָא יְהַבְתְּ לִי וְסַגִין אִית קֳדָמָךְ לְמִתַּן לִי בְּרַם מַה הַנְיָיא אִית לִי דַאֲנָא עָבִיר מִן עַלְמָא בְּלָא בְנִין וֶאֱלִיעֶזֶר בַּר פַּרְנָסַת בֵּיתִי דְעַל יְדוֹי אִתְעֲבִידוּ לִי נִיסִין בְּדַרְמָשֶק מִסְכֵּי לְמֵירַת יָתִי:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַר אַבְרָם בְּבָעוּ קֳדָמָךְ רַחֲמִין יְיָ אֱלהִים סַגְיָן בִּירְכַן יְהַבְתְּ לִי וְסַגְיָן אִית קֳדָמָךְ לְמִתַּן בְּרַם מַה הַנְיָיא אִית לִי דַאֲנָא אָזִיל מִגוֹ עַלְמָא בְּלָא בְּנִין וֶאֱלִיעֶזֶר בַּר בֵּיתִי דְעַל יְדוֹי אִתְעֲבִיד לִי נִיסִין בְּדַמֶשֶק וְהוּא סְבַר בִּגְרָמֵיהּ לְמֵירַת יָתִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הולך ערירי" - מנחם בן סרוק פירשו לשון יורש וחבר לו ער ועונה (מלאכי ב) ערירי בלא יורש כאשר תאמר (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש תעקר שרשיה כך לשון ערירי חסר בנים ובלע"ז דעזענפאנט"ס (קינדרלאז) ול"נ ער ועונה מגזרת (שיר ה) ולבי ער וערירי לשון חורבן וכן (תהלים קלז) ערו ערו וכן (חבקוק ג) ערות יסוד וכן (ירמיהו נא) ערער תתערער וכן (צפניה ב) כי ארזה ערה

"ובן משק ביתי" - כתרגומו שכל ביתי נזון על פיו כמו (בראשית מא) ועל פיך ישק אפוטרופא שלי ואלו הי' לי בן הי' בני ממונה על שלי

"דמשק" - לפי התרגום מדמשק הי' ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק ובגמ' שלנו דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויו"ד ערירי כיו"ד "אכזרי" (ישעיהו יג ט), וסר ממלת "ערירים יהיו" (ויקרא כ כא). והטעם כאשר אמר המתרגם.

משק ביתי — על משקל "מכס" (במדבר לא לז), והוא מפעלי הכפל, מגזרת "שוקק בו" (ישעיהו לג ד), כטעם דבק בסגול. ובן מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא, "ובן משק ביתי הוא בן דמשק אליעזר":

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי" - הנה הצלתני מן המלכים אבל מן הכרת לא הבטחת אותי רק אמרת שתרבה לי שכר הרבה ומה יהיה שכרי בלא בנים והנה לא עלה בדעתו שיהיה השכר הגדול הזה עולם הבא כי זה אין צורך להבטחה כי כל עובד אלהים ימצא חיים לפניו אך בעולם הזה יש צדיקים שמגיע עליהם כמעשה הרשעים על כן צריכים בטחון ועוד כי הרבה מאד לאמר שיזכה לשתי שולחנות בכל הטוב הראוי לצדיקים הגמורים מאין עונש כלל ועוד כי ההבטחה למה שהיה מתירא ממנו וחזר ופירש לו הבטחתו שלא יפחד גם מזה כי ישים זרעו ככוכבי השמים לרוב ויש עליך לשאול שכבר נאמר לו לאברהם (לעיל יג טו) כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ ואיך יאמר עתה ואנכי הולך ערירי והנה בן ביתי יורש אותי ולמה לא האמין בנבואה הראשונה כאשר יאמין בזאת והתשובה כי הצדיקים לא יאמינו בעצמם בחטאם בשגגה וכתוב (ירמיהו יח ט) רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ושב הגוי ההוא ועשה הרע לפני ונחמתי על הטובה והנה ראה עצמו בא בימים ולא נתקיימה נבואתו וחשב כי חטאיו מנעו הטוב ואולי חשש עתה פן יענש על הנפשות שהרג כדברי רבותינו (ב"ר מד ה) וכלשון הזה אמרו בבראשית רבה (עו ב) ויירא יעקב מאד ויצר לו (להלן לב ח) מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה וכו'

"מה תתן לי ואנכי הולך ערירי" - פירשו בו (יב"ע) אני מת בלא בנים כטעם כי הולך האדם אל בית עולמו (קהלת יב ה) והנכון בעיני כי מתחלה יתאונן מה יהיה שכרי אחרי שאין לי בנים ואנכי הולך נע ונד בארץ נכריה יחידי כערער בערבה אין יוצא ואין בא בביתי זולתי אליעזר איש נכרי אשר לקחתי לי מדמשק לא מבית אבי ולא מארצי ואחר כך אמר הן לי לא נתתה זרע כאשר הבטחתני והנה בן ביתי הנזכר יורש אותי כי זקנתי ויבא עתי בלא זרע והנה אני ענוש ואבד שכרי אשר הבטחתני בו בראשונה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ב – ו)    איך נסתפק אברהם בהבטחת ה' שיהיה לו זרע שהבטיחו כ"פ. ולמה חלק מאמר אחד לשתי אמירות ויאמר מה תתן לי ויאמר הן לי לא נתתה זרע. ועוד הלא יכול להיות שמ"ש שכרך הרבה מאד כוון על שכר עוה"ב. ולמה הוציא אותו החוצה, ומז"ש שהאמין בה' וכי עד עתה לא האמין. ומז"ש ויחשבה לו צדקה:

(ב) "ויאמר אברם". הנה זה א"א לומר כלל שהי' לאברהם קצת ספק בהבטחת ה' אשר הבטיח לו ג' פעמים שיהיה לו זרע (כמ"ש ואעשך לגוי גדול, לזרעך אתן את הארץ, ושמתי את זרעך כעפר הארץ) וכל מדה טובה שיוצא מפי ה' אפי' על תנאי אינו חוזר בו, ואיך לא האמין ראש המאמינים בדבר ה', אמנם באשר ראה באצטגנינות כי לא יהיה לו בן, והוא היה אז דעתו שהמחויב מהוראת המזל והמערכת מוכרח שיבא, עד שגם חז"ל אמרו שא"ל ה' אברם אינו מוליד אברהם מוליד, שהוצרך שנוי השם שיהיה כאיש אחר אשר עליו לא חל הוראת המערכת, ואמרו שא"ל ה' מה דעתך דקאי צדק במזרח מהדרנא ליה למערב, כוונתם שהודה לו ה' שלפי מעמד כוכבו ומזלו [שהיה כוכב צדק] בעת ההיא א"א שיוליד, רק שבהסב הגלגל את מעגלו השנתיי, אז ישתנה הוראת הכוכב לטובה, כמ"ש גלגלא דרקיע הוא דהדר נטר עד למחר כי השתא ומשתכחת לה, וסבוב השנתיי שיסוב כוכב צדק סביב השמש הוא קרוב לי"ב שנה, וע"כ הוליד את ישמעאל כשהיה בן פ"ו שהוא קרוב לי"ב שנה אחר הדבור הזה שהיה אז אברהם בן ע"ה, ונצטוה על המילה שהיה הכנה ללידת יצחק כשהיה בן צ"ט, שהוא יותר מי"ב שנה אחר לידת ישמעאל, שאז סבב כוכב צדק את מעגלו השנתיי, ועל כן חשב אברהם שהבן שהוא עתיד להוליד יולידהו קרוב למותו או שיוליד אחר מותו, ובזה תתקיים הבטחת ה' שזרעו יפרה וירבה וינחל את הארץ, וגם הוראת המזל, כי הבן הנולד אחר מותו או סמוך למותו הוא אצלו כאלו לא נולד, אחר שלא היה אז בעולם, או שכבר מוכן ללכת בדרך עולם ולא יוכל לגדלו ולחנכו, ועפ"י מחשבה זו שהיה בלב אברהם, השיב על מ"ש לו שכרך הרבה מאד, שני טענות בשני מאמרים, א] למה לו העושר והקנינים הרבים, אחר שכל ימי חייו יהיה ערירי,"ובן משק" ומנהל את ביתו [מלשון על פיך ישק כל עמי] הוא לא קרוב לו כי הוא אליעזר, ואף לא מארץ מולדתו כי "הוא מדמשק":


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אברם ה' אלקים מה תתן לי. אמר ר' יונתן, שלשה הן שנאמר בהן "שאל", ואלו הן: שלמה, כתיב: "בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אליו שאל מה אתן לך". אחז, כתיב: "שאל לך אות מעם ה' אלקיך". מלך המשיח, כתיב: "שאל ממני ואתנה גוים נחלתך". רבי ברכיה ור' אחא בשם ר' שמואל בר נחמני אמר: אנו מביאין עוד שנים מן האגדה: אברהם ויעקב. אברהם, כתיב ביה "מה תתן לי", אינו אומר "מה תתן לי" אלא שאמר לו "שאל". יעקב אמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו" וגו'. אמר ר' יוחנן, שני בני אדם אמרו דבר אחד. אברהם אמר: רבונו של עולם, אם עתיד אני להוליד בנים ולהכעיסך, מוטב לי וכו', ואנכי הולך ערירי; ודוד אמר: "חקרני אל ודע לבבי", דע הפורשים ממני, "אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם". אמר לפניו: רבונו של עולם, אם אני עתיד להוליד בנים ולהכעיסך, מוטב לי "ונחני בדרך עולם".

ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא: ובן משק ביתי, זה לוט, שנפשו שוקקת עלי לירשני. הוא דמשק אליעזר, שבשבילו רדפתי מלכים עד דמשק ועזרני אל. ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: ובן משק ביתי, בר ביתי. הוא דמשק אליעזר, שעל ידו רדפתי מלכים עד דמשק ועזרני אל, ואליעזר שמו, "וירק את חניכיו שמונה עשר ושלש מאות", ומנין אליעזר הכי הוי:

תשעה נכנסו בגן עדן בחייהם, אלו הן: חנוך, ומשיח, ואליהו, ואליעזר, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה. ויש אומרים: הוציא חירם, ונכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי:

<< · מ"ג בראשית · טו · ב · >>