מ"ג במדבר כב לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כב · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאֲכָא דַּייָ עַל מָא מְחֵיתָא יָת אֲתָנָךְ דְּנָן תְּלָת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפַקִית לְשָׂטָן אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי דְּאַתְּ רָעֵי לְמֵיזַל בְּאוֹרְחָא לְקִבְלִי׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאָכָא דַיְיָ מְטוֹל מַה מָחִית יַת אַתְנָא דְנַן תְּלַת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפָקִית לְמִשְטַן לָךְ וְאַתְנָא דְחִילַת חָמַת סָטַת מִן אָרְחָא וּגְלֵי קֳדָמַי דְאַנְתְּ בָּעֵי לְמֵיזַל לְמֵילוֹט יַת עַמָא וּמִילָא לָא מְהוֹגְנָא לְקִבְלִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירט הדרך לנגדי" - (שבת קד) רבותינו חכמי המשנה דרשוהו נוטריקון יראה ראתה נטתה בשביל שהדרך לנגדי כלומר לקנאתי ולהקניטני ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי ומקרא קצר הוא כמו (ש"ב יג) ותכל דוד לישנא אחרינא ירט ל' רצון וכן (איוב טז) ועל ידי רשעים ירטני מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים שאינן אלא מקניטים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירט הדרך לנגדי" - כי ההולך ירט דרכו ועות אותה לנגד עיני כי אנכי היודע ועד או " לנגדי " שירט הדרך לעשות כנגד רצוני כדברי אונקלוס כמו כי הכעיסו לנגד הבונים (נחמיה ג לז) " ירט " לשון עוות וכן ועל ידי רשעים ירטני (איוב טז יא) יעות אותי והענין כאשר פירשתי (בפסוק כ) כי ההליכה היה בה רשות מאת ה' הנכבד אבל בלעם עות אותה בלכתו עמהם על דעתם שיקלל את העם

<< · מ"ג במדבר · כב · לב · >>