קטגוריה:במדבר כב לב

<< | ספר במדבר • פרק כ"ב • פסוק ל"ב | >>

ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֵלָיו֙ אֵלָי - מילת יחס
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms מַלְאַ֣ךְ מַלְאַ֣ךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4397
מורפ': HNcmsc יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מָ֗ה מָ֗ה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi הִכִּ֨יתָ֙ הִכִּ֨יתָ֙ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhp2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֲתֹ֣נְךָ֔ אֲתֹ֣נְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 860
מורפ': HNcfsc/Sp2ms זֶ֖ה זֶ֖ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms שָׁל֣וֹשׁ שָׁל֣וֹשׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcfsa רְגָלִ֑ים רְגָלִ֑ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7272
מורפ': HNcfpa הִנֵּ֤ה הִנֵּ֤ה - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 2009
מורפ': HTm אָנֹכִי֙ אָנֹכִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs יָצָ֣אתִי יָצָ֣אתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqp1cs לְשָׂטָ֔ן לְ - מילת יחס
שָׂטָ֔ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/7854
מורפ': HR/Ncmsa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יָרַ֥ט יָרַ֥ט - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3399 a
מורפ': HVqp3ms הַדֶּ֖רֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
דֶּ֖רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1870
מורפ': HTd/Ncbsa לְנֶגְדִּֽי לְ - מילת יחס
נֶגְדִּֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l/5048
מורפ': HR/R/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) אֵלָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מַלְאַ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַל־מָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)

הִכִּ֨יתָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

זֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

שָׁל֣וֹשׁ מונח (משרת, דרגא 5) רְגָלִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הִנֵּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אָנֹכִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יָצָ֣אתִי מונח (משרת, דרגא 5) לְשָׂטָ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־יָרַ֥ט מרכא (משרת, דרגא 5) הַדֶּ֖רֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְנֶגְדִּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה: "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים? הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן להיות למכשול כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי דרך זו עקומה לפני (אינה נושאת חן בעיני).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאֲכָא דַּייָ עַל מָא מְחֵיתָא יָת אֲתָנָךְ דְּנָן תְּלָת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפַקִית לְשָׂטָן אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי דְּאַתְּ רָעֵי לְמֵיזַל בְּאוֹרְחָא לְקִבְלִי׃

ירושלמי (יונתן):

וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאָכָא דַיְיָ מְטוֹל מַה מָחִית יַת אַתְנָא דְנַן תְּלַת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפָקִית לְמִשְטַן לָךְ וְאַתְנָא דְחִילַת חָמַת סָטַת מִן אָרְחָא וּגְלֵי קֳדָמַי דְאַנְתְּ בָּעֵי לְמֵיזַל לְמֵילוֹט יַת עַמָא וּמִילָא לָא מְהוֹגְנָא לְקִבְלִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי ירט הדרך לנגדי" - (שבת קד) רבותינו חכמי המשנה דרשוהו נוטריקון יראה ראתה נטתה בשביל שהדרך לנגדי כלומר לקנאתי ולהקניטני ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי ומקרא קצר הוא כמו (ש"ב יג) ותכל דוד לישנא אחרינא ירט ל' רצון וכן (איוב טז) ועל ידי רשעים ירטני מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים שאינן אלא מקניטים

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[מג] יראה ראתה נטתה. פירוש, כי האתון יראה מתחלה, ואחר כך ראתה המלאך, ואחר כך נטתה. כי תחלה, קודם שראתה דבר, היתה יראה, כדכתיב (דניאל י', ז') "והאנשים אשר עמי לא ראו המראה אך חרדה גדולה נפלה עליהם". ואחר כך ראתה, ואחר כך נטתה. וכתב הרא"ם, לא ידעתי לפרש מלת "כי" - "הנה אנכי יצאתי לשטן לך כי ירט הדרך לנגדי". ואין זה קשיא, דשפיר מתפרש - "על מה הכית אתונך הנה אנכי יצאתי לשטן", ולפיכך לחצה עצמה אל הקיר, כי יראה ראתה נטתה, ו"הנה אנכי יצאתי לשטן" הוא טעם למה לחצה אל הקיר. ואמר, אם תאמר מה בכך כי יצאתי לשטן, מה ידעה האתון דבר זה, וקאמר דהיא יראה ראתה נטתה:

[מד] ותכל דוד. ורוצה לומר ותכל נפש דוד, שהרי "ותכל" הוא לשון נקיבה. וכאן גם כן צריך לומר 'כי ירט בעל הדרך לנגדי', ולא הדרך ממש (כ"ה ברא"ם):

[מה] לשון רצון. פירוש, כי רצה בעל הדרך ללכת הדרך שהוא כנגדי:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי – רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה דְּרָשׁוּהוּ נוֹטָרִיקוֹן: יָרְאָה, רָאֲתָה, נָטְתָה (שבת ק"ה ע"א), בִּשְׁבִיל שֶׁהַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי, כְּלוֹמַר: לְקִנְאָתִי וּלְהַקְנִיטֵנִי. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ: כִּי חָרַד הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי, לְשׁוֹן רֶטֶט; כִּי רָאִיתִי בַּעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁחָרַד וּמִהֵר הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא לְכַעֲסִי וּלְהַמְרָאָתִי. וּמִקְרָא קָצָר הוּא, כְּמוֹ: "וַתְּכַל דָּוִד" (שמ"ב יג,לט), שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר: 'וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד'. לָשׁוֹן אַחֵר: "יָרַט" לְשׁוֹן רָצוֹן, וְכֵן: "וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי" (איוב ט,יא); מְפַיֵּס וּמְנַחֵם אוֹתִי עַל יְדֵי רְשָׁעִים, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מַקְנִיטִים.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"כי ירט הדרך לנגדי" - כי ההולך ירט דרכו ועות אותה לנגד עיני כי אנכי היודע ועד או " לנגדי " שירט הדרך לעשות כנגד רצוני כדברי אונקלוס כמו כי הכעיסו לנגד הבונים (נחמיה ג לז) " ירט " לשון עוות וכן ועל ידי רשעים ירטני (איוב טז יא) יעות אותי והענין כאשר פירשתי (בפסוק כ) כי ההליכה היה בה רשות מאת ה' הנכבד אבל בלעם עות אותה בלכתו עמהם על דעתם שיקלל את העם

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"על מה הכית את אתונך" כי בראותך אלה האותות היה לך לשער שהליכתך בלתי רצויה והיא לא תצלח:

" זה שלש רגלים" ואיך הקשית ערפך שלש פעמים לדחוק את השעה: " הנה אנכי יצאתי לשטן" הנה אני עשיתי האפשר להתנגד לדרכך בזה האופן לטובתך:

" כי ירט הדרך לנגדי" ירט מן ורטט החזיקה כמו ותרץ את גלגלתו (שופטים ט, נג) מן רצ"ץ. אמר הנה יצאתי לשטן וענין ההשטנה היה כי יחריד הדרך כל מה שכנגדי כענין לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וכל זה לא הספיק להחריד אותך כי הכבדת לבך:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"על מה הכית את אתונך", המלאך פירש לו תוכחת האתון שלא היה ראוי לך להכות האתון רק להבין שמה שנטתה מדרכה היה מפני איזו סיבה, והסבה הי' כי הנה אנכי

יצאתי לשטן, כי ירט, אמר לו אתה האיש המתפאר בנבואה אתה סכל יותר מן החמור ובע"ח הפחותים ממנו, כי ירט הדרך לנגדי ר"ל כל הנמצא בדרך הזה אחזה אותם רטט וחרדה

כשבאו לנגדי עד שימליץ שכל הדרך חרד ופחד לנגדי:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ויאמר אליו וגו' על מה וגו' הנה וגו'. צריך לדעת מה טענה היא זאת על מה וגו' על עסקיה רעים, עוד מה טענה במאמר הנה אנכי כיון שלא היה יודע, כמו שהעיד הכתוב ויגל ה' את עיני בלעם הא למדת שסתומים היו עד עתה, ואולי שנתכוון ה' להשפיל גאונו כדי שיודה בפיו ויאמר כי האתון ראתה המלאך ג' פעמים והוא לא ראה, ומזה יתגלה גם כן הפלגת מיעוט השגתו בנסתרות, לזה אמר לו על מה וגמר אומר הנה אנכי וגו' ותראני האתון כאן תחב חץ בלבו שנתחייב לומר בפיו כי עינים לו ולא יראה כמו שראתה האתון כאומרו לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי, וזה היה תכלית הכוונה בדבר המלאך: עוד נתכוון בזה להעירו מה שגרמה לו הליכה זו על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין דף קו.) בלעם מתחילה נזקק לרוח הקודש וכשנזדווג לבלק נסתלקה ממנו ונקרא קוסם, והוא מה שהעירו במה שלא ידע המלאך העומד לפניו מה שלא היה כן קודם לכן שהיה רואה ברוח הקודש, וטעם יציאת המלאך לנגדו, הודיעו במאמר כי ירט הדרך וגו', פירוש ירט הדרך כמו שפירוש רמב"ן, ופירוש הדרך דרכו של בלעם שהיה הולך עליו: