עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
"ויעפלו" - לשון חוזק וכן (חבקוק ב) הנה עפלה אינגרי"ש בלע"ז ל' עזות וכן (מיכה ד) עופל בת ציון (ישעיהו לב) עופל ובחן ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל הלכו חשכים שלא ברשות
ויעפילו. לשון (ישעיה לב) עופל ובחן, כלומר שעלו על העופל. ומדרשו כמו ויאפילו, מלשון אופל, כלומר הלכו בחשך שלא ברשות ובדרך רעה.
וארון ברית ה' ומשה. השוה הכתוב משה לארון הברית. וכן כתוב (במדבר יא) ויאמר משה שש מאות אלף רגלי, וזהו מרמזי הכתוב כי הסמיך משה לשש מאות אלף רגלי לומר לך שהיה משה שקול כששים רבוא, שאם לא כן היה ראוי לומר העם אשר אנכי בקרבו שש מאות אלף רגלי.
ויעפילו וגו'. טעו בהוראת דעתם כי לצד שהם מרדו בה' כאומרם שאינו יכול לתת בידם העמים הרמים לזה חשבו לתקן לבטוח בה' ולהחליט האמונה כי הצל יציל ועלו ההרה, ולא נתרצה ה' כי מכתם טריה וכבר נגזרה גזרה, ועיין מה שכתבתי בפרשת דברים:
^משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engrés אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".
^משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engrés אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".