מ"ג במדבר טו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר טו · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲסַרוּ יָתֵיהּ בְּבֵית מַטְּרָא אֲרֵי לָא אִתְפָּרַשׁ לְהוֹן מָא דְּיַעְבְּדוּן לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
דֵין הוּא חַד מִן אַרְבָּעָה דִינִין דִי עָלוּ קֳדָם משֶׁה נְבִיָא וְדָן יַתְהוֹן עַל פּוּם מֵימְרָא דְקוּדְשָׁא מִנְהוֹן דִינֵי מָמוֹנָא וּמִנְהוֹן דִינֵי נַפְשָׁתָא בְּדִינֵי מָמוֹנָא הֲוָה משֶׁה זָרִיז וּבְדִינֵי נַפְשָׁתָא הֲוָה משֶׁה מָתוּן וּבְאִלְיֵין וּבְאִלְיֵין אָמַר משֶׁה לָא שַׁמְעִית מִן בִּגְלַל לְמַלְפָא רֵישֵׁי סַנְהֶדְרֵי דַעֲתִידִין לְמֵיקוּם דִיהֱווֹן זְרִיזִין בְּדִינֵי מָמוֹנָא וּמְתוּנִין בְּדִינֵי נַפְשָׁתָא וְלָא יְבַהְתוּן לִמְשַׁיְילָא דִינָא דְמִתְקַשֵׁי לְהוֹן אֲרוּם משֶׁה דַהֲוָה רַבְּהוֹן דְיִשְרָאֵל צָרִיךְ דְיֵימַר לָא שְׁמָעִית בְּגִין כֵּן אַצְנָעוּהִי בְּבֵית אֲסִירֵי אֲרוּם עַד כְּדוּן לָא אִתְפְּרַשׁ הָדֵין דִינָא יִתְעֲבֵיד בֵּיהּ:
ירושלמי (קטעים):
דין חד מן ארבע דינין כוליה כתוב למעלה במקלל ובטמא מת: וְאַצְנִיעוּ יָתֵיהּ בְּמַטְרָא עַד זְמַן דִי תִתְפְּרַשׁ לְהוֹן מִן קֳדָם יְיָ בְּאִילֵין דִינִין יִתְעֲבֵיד בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי לא פרש מה יעשה לו" - (ספרי סנהדרין עח) לא היו יודעים באיזו מיתה ימות אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה


נז. ויניחו אותו במשמר מלמד שכל חיבני (כריתות) [מיתות] נחבשים.

כי לא פורש מה יעשה לו . והלא כבר נאמר מחלליה מות יומת, ומה תלמוד לומר כי לא פורש. אלא שלא היה יודע באיזה מיתה יומת עד שנאמר לו מפי הקודש.

<< · מ"ג במדבר · טו · לד · >>