מ"ג במדבר ח ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַד כֵּן אַהֲרֹן לָקֳבֵיל אַפֵּי מְנָרְתָא אַדְלֵיק בּוֹצִינַהָא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַעֲבַד כֵּן אַהֲרן כָּל קֳבֵיל אַפֵּי מְנַרְתָּא אַדְלֵיק בּוֹצִינָהָא הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
העלה נרותיה עשה לה מעלה. מכאן אמרו אבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שהכהן עומד ומטיב את הנרות, הניח הכוז על מעלה שניה ויצא.
כאשר צוה ה' את משה, חצי לוג לכל נר ונר
ו. [יערוך אוהו אהרן ובניו] אין לי אלא מנורה שעשה בה אה הבנים כאב, הקטורת מנין, הרי אתה דן. נאמר עבודה באהל מועד במנורה ונאמר עבודה בא”מ בקטורת, אם למדתי למנורה שעשה בה את הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה את הבנים כאב. הרי עבודת יוהכ"פ תוכיח שאף ע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד לא עשה בא הבנים כאב, היא תוכיח לקטורת שאע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד לא עשה בת הבנים כאב. לא אם אמרת בעבודת יום הכפורים שלא נאמר בו בגדי זהב באהרן, נילף דבר שנאמר בו עבודה באהרן ובגדי זהב מדבר שנאמר בו עבודה באהרן ובגדי זהב. אם למדתי למנורה שעשה בה הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה הבנים כאב. והרי עבודת פר העלם דבר של משיח יוכיח שנאמר בה עבודה באהרן ובבגדי זהב ולא עשה בה את הבנים כאב, היא תוכיח לקטורת שאעפ”י שנאמר בה עבודה באהרן ובבגדי זהב לא עשה בה את הבנים כאב. אמרת הפרש, נאמר [במנורה] עבודה באהל מועד (ובמנורה) ובבגדי זהב, ונאמר בה תמיד, ונאמר [בקטורת] עבודה באהל מועד (ובקטורת) ובבגדי זהב ונאמר בה תמיד, ואל תבא עבודת יוהכ”פ ותוכיח שנאמר בה עבודה באהל מועד אבל אינה בבגדי זהב, ולא פר העלם דבר של משיח שאע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד ובבגדי והב אבל לא נאמר בו תמיד. אלמד דבר מדבר ואדון דבר מדבר. אלמד דבר ששוה בשלשה דרכים מדבר ששוה בשלשה דרכים ואל אלמד דבר ששוה בג' דרכים מדבר שלא שוה אלא בדרך אחד או בב'. אם למדתי במנורה שעשה בה את הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה את הבנים כאב.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ה. ויעש כן אהרן מפרש אל מול שעשה מול ופנים (כנ"ל בהעלותך ג) וכן שהעלה נרותיה על ידי שעשה מעלות. ועל זה אמרו מכאן אמרו (ר"ל במשנה דתמיד). ופי' הרע"ב ג' מעלות כנגד ג' העלאות דכתיבי במנורה. ומ"ש כאשר צוה ה' פירוש שיהיה חצי לוג לכל נר כמו שאמרו במנחות (דף פט). ולמאן דאמר צפון ודרום מונחים והנר האמצעי שהקנה שלו נקרא בשם מנורה (כנ”ל בהעלותך א) בו נעשה הנס, הגיד בזה שבחו של אהרן, שהעלה נרותיה אל מול פני המנורה שהוא נר האמצעי שהוא ג”כ נר המערבי שהיה דולק בנס כל ימי חיי אהרן. כי הנס הזה היה בזכות הכ”ג כנ”ל.
וזה שפרש”י ז”ל ויעש כן אהרן להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, ר”ל שאהרן עשה כן חצי לוג לכל נר ובכ”ז אל מול פני נר האמצעי שהוא המערבי העלה כולם. כי נר המערבי דל בנס וממנו היה מדליק את כולם, והיה שבחו של אהרן שלא שינה. ר”ל שלא הוצרך לשנות לתת בנר המערבי יותר מחצי לוג כדי שידלק עד הלילה כי דלק בנס בזכותו.
ו. והנה בכ"מ שנזכר אהרן במצוה הנוהגת בנרות יכוין אל הכ”ג שעומד במקום אהרן, ובאשר בנרות אמר בפרשת אמור יערוך אותו אהרן שהוא הכ”ג (כנ"ל בהעלותך ד) פירש בפ' תצוה יערוך אותו אהרן ובניו. כי מצאנו שעבודת יוהכ”פ דכתיב אהרן והוא רק בכ”ג וכן בעבודת פר העלם דבר, כתיב ולקח הכהן המשיח [ועמ"ש ויקרא ריגוצג”ע]. אולם בקטרת נאמר והקטיר עליו אהרן ולא ידעינן אם גם כהן הדיוט כשר לזה. ואמר שיש ללמדו מנרות ששווה אליהם בג' דברים, שהוא עבודה בא"מ והוא בבגדי זהב ונאמר בו תמיד ואין ללמדו שיוהכ”פ שהוא בבגדי לבן ולא פר העלם דבר שלא נאמר בו תמיד.