ספרי על במדבר ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

א. וידבר ה' אל משה לאמר, למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה (שמות כה), יכול יהיו כל הנרות דולקים על פני כל המנורה ת”ל אל מול פני המנורה יאירו, שיהיו נרות מקבילים את המנורה ומנורה את הנרות. הא כיצד, שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחת באמצע. נמצאו כולם מקבילים את האמצעי, מכאן היה ר' נתן אומר אמצעי מכובד.

ב. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות , לפי כל מעשה הפרשה באהרן הביא את אהרן לכלל דבור. ואמרת אליו הרי זה אמירה לאהרן.

ג. בהעלותך את הנרות עשה לה מעלות. אל מול פני המנורה עשה לה מול ופנים.

ד. יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהיו דולקים לעולם, ת”ל מערב עד בקר. אי מערב עד בקר [יכול כולם ת"ל] לפני ה' תמיד שיהיה נר מערבי תדיר שממנו מדליק את הנרות בין הערבים.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ה. ויעש כן אהרן להודיע שבחו של אהרן שכשם שאמר לו משה כן עשה. [אל מול פני] המנורה עשה לו ופנים.

העלה נרותיה עשה לה מעלה. מכאן אמרו אבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שהכהן עומד ומטיב את הנרות, הניח הכוז על מעלה שניה ויצא.

כאשר צוה ה' את משה, חצי לוג לכל נר ונר

ו. [יערוך אוהו אהרן ובניו] אין לי אלא מנורה שעשה בה אה הבנים כאב, הקטורת מנין, הרי אתה דן. נאמר עבודה באהל מועד במנורה ונאמר עבודה בא”מ בקטורת, אם למדתי למנורה שעשה בה את הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה את הבנים כאב. הרי עבודת יוהכ"פ תוכיח שאף ע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד לא עשה בא הבנים כאב, היא תוכיח לקטורת שאע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד לא עשה בת הבנים כאב. לא אם אמרת בעבודת יום הכפורים שלא נאמר בו בגדי זהב באהרן, נילף דבר שנאמר בו עבודה באהרן ובגדי זהב מדבר שנאמר בו עבודה באהרן ובגדי זהב. אם למדתי למנורה שעשה בה הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה הבנים כאב. והרי עבודת פר העלם דבר של משיח יוכיח שנאמר בה עבודה באהרן ובבגדי זהב ולא עשה בה את הבנים כאב, היא תוכיח לקטורת שאעפ”י שנאמר בה עבודה באהרן ובבגדי זהב לא עשה בה את הבנים כאב. אמרת הפרש, נאמר [במנורה] עבודה באהל מועד (ובמנורה) ובבגדי זהב, ונאמר בה תמיד, ונאמר [בקטורת] עבודה באהל מועד (ובקטורת) ובבגדי זהב ונאמר בה תמיד, ואל תבא עבודת יוהכ”פ ותוכיח שנאמר בה עבודה באהל מועד אבל אינה בבגדי זהב, ולא פר העלם דבר של משיח שאע”פ שנאמר בה עבודה באהל מועד ובבגדי והב אבל לא נאמר בו תמיד. אלמד דבר מדבר ואדון דבר מדבר. אלמד דבר ששוה בשלשה דרכים מדבר ששוה בשלשה דרכים ואל אלמד דבר ששוה בג' דרכים מדבר שלא שוה אלא בדרך אחד או בב'. אם למדתי במנורה שעשה בה את הבנים כאב אף הקטורת נעשה בה את הבנים כאב.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ז. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה, ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהם משה וההאה לו הקב”ה באצבע. כיוצא בזה אתה אומר החדש הזה לכם ראש חדשים. כיוצא בו אתה אומר וזה לכם הטמא.

ח. מקשה אין מקשה אלא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס. עד ירכה עד פרחה אין לי אלא ירכה ופרחה, גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין. ת”ל ועשית מנורת [וכו'] או יעשה אברים אברים, ת”ל ממנה יהיו. מקשה היא עוד למה נאמר והלא כבר נאמר מקשה זהב ומה ת”ל מקשה היא, לפי שמצינו (בכלי בית עולמים) [בחצוצרות] שאם אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. שומע אני אף במנורה כן ת”ל מקשה היא שנה עליו הכתוב לפסול. מכאן אמרו אין של זהב עושין של כסף ושל ברזל ושל עופרת דברי רבי, ר' יוסי ברבי יהודה אומר אף של עץ (ושל חרס). אבל אין להם מן קשה אל יעשו מן גרוטי. מה שאין כן בחצוצרות אין של כסף לא יעשו של זהב, אבל אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. נמצא כשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה. אין לי אלא מנורה (נרות) גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין [ת”ל כולה מקשה אחת וגו' יכול אף נרותיה מלקחיה ומחתותיה ת"ל ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה] (אלא בזמן שהיא) מן הככר ומן הזהב [הם באים ואינם באים] מן קשה.

ט. כמראה אשר הראה ה' את משה להודיע שבחו של משה שכשם שאמר לו המקום כן עשה. ר' נתן אומר אין צריך שהרי כבר נאמר וראה ועשה מגיד הכתוב שהראהו הקב"ה למשה כלים עשויים ומנורה עשויה ונעשית כמה, שנאמר כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה.

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

י. זאת אשר ללוים שנים פוסלים בלוים ואין המום פוסל בלוים. שהיה בדין ומה במקום שלא פסלו שנים פסלו במומים, כאן שפסלו שנים אינו דין שיפסלו במומים, ת"ל [זאת] אשר ללוים שנים פוסלים בלוים ואין מומים פוסלים בהם. יא. ומבן (חמשים) [חמש ועשרים] שנה כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר (במדבר ה') מבן שלשים שנה, כיצד יתקיימו שני הכתובים מבן חמש ועשרים שנה לתלמוד ומבן שלשים לעבודה.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יב. ומבן חמשים שנה ישוב שומע אני מכל עבודה במשמע ת”ל ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו באהל מועד מלמד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון. ר' יהודה אומר (הואיל ו) חזרה תורה ואמרה לא יעבוד (עוד) אם למדתי שהעובד בשלשים אינו עובד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] כך הכהן לא יעבוד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] ת"ל ולא יעבוד עוד.

ושרת את אחיו באהל מועד ועבודה לא יעבוד שנים פוסלים בלוים ואין פוסלים בכהנים. שהיה בדין ומה אם במקום שלא פסל מומים פסל שנים, כאן שפסל מומים אינו דין שיפסול שנים, ת”ל ושרת את אחיו [וגו'] שנים פוסלים בלוים ואין פוסלים בכהונה. שעד שלא נכנסו לארץ היו הלוים כשרים מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה והכהנים משיביאו שתי שערות עד עולם. אבל משנכנסו לארץ אין הלוים נפסלים אלא בקול.


ראו גם: התורה והמצוה על במדבר ח - פירוש מלבי"ם על הספרי.

קיצור דרך: mdrjhlka-bm-08