מ"ג אסתר ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר · ט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת הַיְּהוּדִים כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מׇרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם׃


תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכל שילטוני דמדינתא ומגיסתרני ורברבניא ועבדי עיבידתא דמלכא משבחין ית יהודאי מטול דנפלת אימתא דמרדכי עליהון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועושי המלאכה" - אותם שהיו ממונים לעשות צרכי המלך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה – אוֹתָם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים לַעֲשׂוֹת צָרְכֵי הַמֶּלֶךְ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכל שרי המדינות, שהם ידעו מן הספרים החתומים, והם לא פחדו מן היהודים כלל כי ידעו שגם הם נתונים ליהרג ויכולים לשלוח יד בם מצד הפקודה הראשונה, היו יכולים לעמוד לעזרת צוררי היהודים ולאחוז הספרים הראשונים, או עכ"פ לעמוד מנגד ולא לעזור לשום אחד מן הכתות, אבל הם לא כן עשו רק היו מנשאים את היהודים לעזרם נגד צורריהם והעלימו האיגרות הראשונות, וזה לא היה מפחד היהודים, רק כי נפל פחד מרדכי עליהם, ויראו שמרדכי ינקום בם :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט ג 

אור חדש

פרק ט/פסוק ג

ובפסוק וכל שרי המדינות. מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם (שם ג) בא הכתוב לומר כי כאשר נתלה המן ונתן להם המלך הכח לעשות נקמה באויביהם נפל פחד היהודים עליהם והדבר הזה ראוי כאשר נצחו המן כי הוא האויב הגמור שכל אחד היה מפחד לעשות דבר כנגד ישראל שלא יהיה נעשה לו כמו שנעשה להמן ועמי הארץ אשר אין בהם כח כ"כ היה גורם פחד היהודים עד שהיו מתיהדים לגמרי כי כל שתי אומות מחולקת ואף שאינם שונאים מ"מ הם מחולקים וכל אחת זה נגד זה וכאשר נפל פחד יהודים עליהם היו מתיהדים עד שלא היה כנגדם כלל וזה אמר כנגד עמי הארץ שהם מקבלים היראה ביותר ואח"כ אמר כנגד אותם שאין להם יראה מהם שהם אנשי חיל כנגדם אמר כי אין איש עמד בפניהם אותו שנקרא איש מפני שהוא גבור חיל לא עמד בפניהם מפני הפחד ושרי המדינות שהם גדולים וחשובים שאין לומר בהם שיש להם יראה אדרבא הכל יראים מהם וכנגד זה אמר דמ"מ היו מנשאים הם היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם וכיון שנפל פחד מרדכי עליהם אף על שרי המדינות היו גורם שכל שרי המדינות היו מנשאים אותם וכל עם יש בהם שלשה חלקים החלק האחד הם סתם בני אדם ואינם חשובים ואינם גבורים רק סתם בני אדם וכנגד אלו אמר ורבים מעמי הארץ מתיהדים שהיו מתחברים עליהם ועוד יש חלק שהם גבורים ואנשי חיל ואינם נכנעים שיהיו תחת אחר עד שיהיה אחר מושל עליו וכנגד זה אמר ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים כי איש הוא גבור חיל לכך אמר כי איש לא עמד בפניהם ויש שהם חשובים בעצמם והם השרים בעם ובאלו לא שייך שיהיו הם גוברים עליהם כאשר הם השרים במדינה ולהם המדינה וכנגד אלו אמר שהיו השרים האלה מנשאים את היהודים עד שהיה ניכר מעלת ישראל אצל הכל או שהיו מתיהדים ומתחברים אליהם או שהיו הם גוברים ומושלים עליהם והם תחתיהם או שהיו מנשאים את היהודים למעלה עד שהיו עליהם ויש לך להבין אלו דברים ודע כי היו זוכים לאלו ג' דברים בזכות האבות כי בזכות יעקב היו מתיהדים כי מתיהדים שקבלו אחדות הש"י וזה היה בזכות יעקב בפרט כדאיתא בפסחים (דף נו.) כי ע"י יעקב קבלו ישראל אחדותו ואמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וזהו מתיהדים אל תקרי יהודי אלא יחודי כמו שהתבאר למעלה וכנגד יצחק נפל פחדם על כל העמים כמו שנאמר ופחד יצחק היה לי ולכך זכו לזה ולכך נאמר כאן נפל פחדם על כל העמים מה שלא נאמר במקום אחר וכנגד אברהם אמר ושרי המדינות מנשאים אותם כי אברהם נקרא נשיא אלקים אתה בתוכינו לכך בשביל זה זכו שהיו מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם כי אף על גב כי אלו השרים לא היה עליהם פחד ישראל מכל מקום פחד מרדכי היה עליהם ובשביל כך היו מנשאים את היהודים כלל הדבר כי מעשה המן היה גורם היראה מפני ישראל וזה היה מן השם יתברך וזה שאמרו במדרש (אסתר רבה י, יב) (ספר אור חדש עמוד רה) ומרדכי יצא בלבוש מלכות וגומר רבי פנחס אומר מלך מרדכי על היהודים מה המלך לובש פורפירן כך מרדכי, מה המלך יש לו עטרה כלילא בראשו כך מרדכי ועטרת זהב גדולה מה המלך אימתו על כל הארץ כך מרדכי אימתו עליהם שנאמר (אסתר ט, ג) כי נפל פחד מרדכי עליהם, בזה בא לומר כי הגדולה שהיה למרדכי לא היה מצד שהמלך היה מגדל אותו שאם כך לא נפל פחדו על כל העמים כי הפחד הזה אינו מן המלך רק גדולתו היה שנתן לו השם יתברך מלכות ולכך נפל פחדו על כל העמים וכל זה כאשר הגיע למדריגה זאת להפיל את המן ומפני שקנו מעלה העליונה כאשר הפיל מרדכי את המן זכה מרדכי להיות מלך אשר המלך מצד המלכות יש לו מדריגה חשובה עליונה וז"ש כי היה למרדכי לבוש מלכות וזה מורה על כבוד אלקי והיה לו עטרה של מלכות וזהו מעלה לגמרי כי הלבוש כיון שהוא לבוש אל הגוף אינו כל כך מעלה אלקית כמו שהוא העטרה שהוא על הראש שהוא נבדל אלקי לגמרי עד שהיתה אימתו מוטלת על הבריות כי המלך שהוא נבדל מן העם יש לו היראה וזה נקרא מורא מלכות כי שנים שהם שותפים אין יראה זה מזה אבל המלך שהוא נבדל מן העם יש כאן יראה מצד מלכותו כי מפני שהוא נבדל מהכל יש יראה לפניו ועל זה מורה העטרה שהיא על הראש עד שמקבלים הכל היראה מפניו וכל זה כאשר היה מנצח המן קנה אלו מעלות והבן הדברים האלו מה שהיה למרדכי ולפיכך אלו שני דברים מה מלך לובש פורפירן הוא הכבוד והגדולה ומה שאמר מה המלך יש לו עטרה זהו היראה מפניו שהיה למרדכי ואמרו בגמרא במנחות (דף סה.) פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי למה נקרא שמו פתחיה שפותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון סנהדרין נמי הוי ידעי שבעים לשון דאמר רבי יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה בעלי מראה בעלי קומה בעלי זקנה בעלי כשפים ויודעים שבעים לשונות שלא תהא סנהדרין שומעין מפי המתורגמן אלא דהוה בייל לישנא ודריש, פירש מלה אחת דרש אותה בכמה לשונות וזה שאמר דבייל לישנא ודרש להו כלומר מערב ומחבר לשונות ביחד ודרש אותם והיינו דכתיב נחמיה מרדכי בלשן ודבר זה גם כן רצה לומר דהוה מרדכי על כל האומות שהם שבעים לשון לכך היה יודע שבעים לשון ואף על גב דכל אשר בסנהדרין גם כן יודע שבעים לשון קאמר שם דהוה מרדכי בייל לישנא ודורשין כי כשם שהיה כולל כל שבעים אומות שהרי נפל פחדו על כל האומות לכך כלל גם כן כל שבעים לשון ביחד ומערב אותם כדאיתא התם לכך נקרא מרדכי בלשן וכל זה כאשר היה מרדכי מנצח את המן בשביל זה היה עולה על שבעים לשון כי ראשית גוים עמלק וכאשר היה עולה על ראשית שלהם היה עולה על שבעים לשון ונפל פחדו עליהם.

ועוד אמר במדרש (אסתר רבה ו, ב) איש יהודי היה בשושן הבירה איש מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאד מה משה היה עומד בפרץ דכתיב (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגומר אף מרדכי כן דכתיב (אסתר י, ג) דורש טוב לעמו עד כאן, רצה לומר כי מפני שהיה משה מיוחד שהוא איש אלקים מה שלא תמצא באחר וגם מרדכי כאשר היה גובר על המן והיה מאבדו מן העולם הגיע מרדכי אל מעלה העליונה שהיה מיוחד שלא היה אל אחר וכמו שהתבאר למעלה, ולכך היה דומה למשה כי המן המלך גדלו על הכל וכמו שכתיב (שם ג, א) וישם את כסאו מעל כל השרים ועל זה היה גובר מרדכי במעלתו הקדושה העליונה שנתן אליו ולכך היה מרדכי דומה למשה שיש לו מעלה אלקית מיוחדת על כל וכשם שקרא הכתוב משה איש מפני שהיה איש פרטי שאין כמותו וכך היה מרדכי מיוחד במעלתו וכמו שמשה היה עומד בפרץ כלומר שהיה משלים את ישראל אף מרדכי היה השלמת ישראל.

ובמדרש (אסתר רבה י, ג) אמר רבי ברכיה הקדוש ברוך כתב גאולת ישראל בתורה (ספר אור חדש עמוד רו) דכתיב (ויקרא כה, מז) וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו' יד גר ותושב זה המן שנתגדל ונתעשר והשיגה ידו לשקול עשרת אלפים ככר כסף ונקרא גר ותושב שהוא מזרעו של עמלק והיה תושב במדי ופרס, ומך אחיך עמך (שם) אלו ישראל שהיו דלים ומכים מן המצות, ונמכר לגר תושב (שם) שמכרם אחשורוש להמן להשמיד להרוג ולאבד, או לעקר משפחת גר (שם) שעשה עצמו ע"ז הדא דכתיב (אסתר ג, ב) כורעים ומשתחוים להמן, אחרי נמכר גאולה תהיה לו (ויקרא כה, מח) שגאלם הקדוש ברוך הוא מידו והצילם מגזירתו ופאדם, אחד מאחיו יגאלנו (שם) זה מרדכי דכתיב ביה (אסתר י, ג) רצוי לרוב אחיו, או דודו או בן דודו יגאלנו (ויקרא כה, מט) זו אסתר שהיה בת דודו ונגאלו ישראל על ידיה עד כאן, בא לבאר כמה גדולה הגאולה הזאת עד שהוא רמוזה בתורה מה שלא תמצא כך בשאר הגאולות ודבר זה מפני כי ישראל היו תחת המלך אחשורוש ודי היה בצרה הזאת ולא זה בלבד אלא אף בגלותם היו נמכרים להמן וזהו צרה תוך צרה לכך לא היו נגאלין רק מצד המדריגה העליונה שהגיעו על ידי מרדכי ואסתר ומצד הזה היו הם נגאלין ולכך קאמר גם כן בגמרא (חולין דף קלט:) מניין למרדכי מן התורה אסתר מנין מן התורה כמו שנתבאר למעלה ודומה גאולה זאת אל מה שכתוב בתורה (ויקרא כה, מז) וכי תשיג יד גר ותושב וגומר, כי כאשר נמכר לגוי אין זה רק מפני החטא ואם לא כן לא היה ישראל נמכרים לגוי ואף כי ישראל הם בגלות בין האומות והם תחת המלכות אין נחשבים נכרים רק בימי המן שהוא הדיוט ולא מלך נחשב דבר זה כי היו נמכרים ואמרה תורה כי הקרוב לו יגאלנו כי מצד שהוא קרוב לו ראוי שיהיה בן חורין כמותו ולא יהיה לו עבדות לכך צריך לגאול אותו הקרוב אליו כי איך יהיה זה עבד לגוי והרי הוא קרוב אל אחיו שהוא ישראל שהוא בן חורין ולכך על קרובו שיגאלנו וכמו שהוא באדם פרטי כך היה בכלל ישראל שהיו נמכרים כל ישראל להמן ואחיו של ישראל הוא מרדכי וראוי שהיה הוא מוציא את ישראל מן המן שעשה עצמו ע"ז כי מרדכי הוא משבט בנימין שהוא בפרט מוכן שיהיה עובד הש"י ולא לע"ז כאשר ב"ה והמזבח הוא בחלקו של בנימין ולכך מוכן שיהיה בנימין אל הש"י בפרט וכל ישראל הם אחיו ראוי שיהיה להם ענין אחד וכמו שתמצא אצל הגאולה הפרטית כי אותו שנמכר לגוי נגאל על ידי אחיו וכך מרדכי שהוא משבט בנימין והוא ראוי אל הש"י ולא יהיה נמכר על ידו ראוי שתהיה הגאולה לישראל ג"כ ולכך היה גואל את אחיו ומסר נפשו על קדוש שמו המיוחד שלא רצה להשתחות להמן כלל הדבר כי הגאולה הזאת היתה נמשכת אחר הגאולה שהיא בתורה והוציא אותם מרשות המן להיותם אל ה' יתברך.

<< · מ"ג אסתר · ט · ג · >>