מ"ג אסתר ח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג אסתר · ח · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג[1] וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃

 

תרגום שני (כל הפרק)

דיהב מלכא ליהודאי די בכל קיריתא וקיריתא למתכנשא ולמיקם על נפשהון למשיציא ולמקטל ולמובדא ית כל חילוואתא עמא ומדינתא דמעיקין להון וטפליא ונשיא אוף עובדיהון מבזזין.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושללם לבוז" - כאשר נכתב בראשונות והם בבזה לא שלחו את ידם שהראו לכל שלא נעשה לשם ממון

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּשְׁלָלָם לָבוֹז – כַּאֲשֶׁר נִכְתַּב בָּרִאשׁוֹנוֹת; וְהֵם בַּבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם, שֶׁהֶרְאוּ לַכֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְשֵׁם מָמוֹן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
המן אמר להשמיד ביום אחד ושללם לבוז, משמע הביזה תהיה אח"כ, ומרדכי אמר ושללם לבוז ביום אחד שגם הביזה תהיה בו ביום :
והנה מה שהמן אמר בפקודתו להשמיד להרוג ביום אחד ושללם לבוז, ומרדכי אמר ושללם לבוז ביום אחד, כי באמת מרדכי רצה שהיהודים לא יקחו מן השלל, כי לא לתפארת יהיו להם שיתראה כאלו עיקר מגמתם היה לשלול שלל ולבוז בו, אבל אחר שהאיגרות האחרונות נכתבו באופן שיהיו ביאור והוספה אל מה שחסר בהראשונות, בהכרח לא יכלו לגרוע דבר ממה שכתוב בהראשונות רק להוסיף עליהם, כי כתב המלך אין להשיב, ועל כן הוכרח לכתוב באיגרותיו ושללם לבוז בל יתן מגרעת בפקודת המלך, והתחכם בזה ששינה לכתוב שהשמדה והביזה תהיה ביום אחד, וזאת ידע שאחר שלא ניתן להם רשות לשלול רק ביום אחד יום י"ג שהוא יום המיוחד אל הנקמה בשונאיהם, בודאי לא יעזבו ישראל את העיקר לעשות נקמה באויבי ה' בשביל השלל, ובזה יבינו שהוזהרו מקחת מן השלל מאומה, אבל המן אם היה פוקד שהשלל יהיה רק ביום אחד ידע שיעטו כולם אל השלל ולא ישמידו, ולכן צוה שביום י"ג לא יבוזו רק יהרגו והשלל יהיה אח"כ :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ח יא 

אור חדש

פרק ח/פסוק יא

טף ונשים ושללם לבוז, ביום אחד בכל מדינות המלך (אסתר ח, יא יב) ואצל אגרת המן כתיב (שם ג, יג) טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז, כי למעלה ר"ל כי כוונת המן עליהם לעשות בהם אבדון גמור שהיה המן רוצה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים וכאשר היה הכל ביום אחד זהו אבדון גמור כי כליה במקצת אין זה אבוד גמור ולא תליה האבוד הגמור מה שהיה שללם לבוז כי לא היה כוונתו על זה ולכך כתיב טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז כי טף ונשים כליון גמור אבל כאן עיקר הכונה היה לעשות פרסום מה שעשו באויביהם והכל בשביל לבטל הספרים הראשונים ולכך כתיב טף ונשים ושללם לבוז כי שללם לבוז הוא פרסום גדול יותר, ולעיל פרשנו גם כן ועוד כי אצל ישראל הפרש גדול בינם ובין ממון שלהם כי הם עצמם הם עיקר ואלו ממון שלהם אין זה רק שמשמש לצרכיהם מה שהם צריכים ולכך עשה חלוק והפרש בינם ובין ממון שלהם לכך אמר ושללם לבוז באחרונה בפני עצמו אבל האומות הם והממון שלהם הכל דבר אחד כי גם כן הם נבראים לשמש את ישראל ולכך זכר את הממון עמהם ואמר טף ונשים ושללם לבוז וזה נכון.

להקהל ולעמוד על נפשם (אסתר ח, יא) וגומר מפני כי היהודים הם פזורים ונפרדים בין האומות לכך צריכים להקהל אם רוצים לעשות מעשה אבל למעלה שכתב (שם ג, יג) שכל עם ומדינה יהרגו היהודים אין צריכים להקהל ביחד כי הם ביחד בקבוץ, ואמר להקהל ולעמוד על נפשם לומר כי זה שהם יהרגו את אויביהם נקרא זה לעמוד על נפשם ולא תאמר לא היה צריך להם רק להשיב את הספרים ולא יהרגו שונאיהם בהם אבל מה שיהרגו הם שונאיהם למה להם זה ועל זה אמר לעמוד על נפשם כי ההריגה בשונאיהם זה רק שעומדים על נפשם כי ישראל כאשר הם בגלות בין העמים אם יש שונא להם כמו שהם אלו שהם מזרע עמלק האגגי כאשר הוא צורר ישראל ותמיד הם עומדים לכלות ישראל לכך אם ישארו כמו שהיה עתה היה המן רוצה לכלותם כ"ש כי אח"כ יחשבו כי היהודים עמדו עליהם להנקם מהם שרצו לכלותם ותמיד יחשבו להפילם ולכך אמר ולעמוד על נפשם, ויש שהאריכו בקושיא זאת מאוד מה ראתה אסתר שבקשה על זה שהיהודים יהרגו בהם ולא היה די לה לבטל הכתבים ויהיו היהודים כמו שהיו בראשונה קודם שבא המן לאבדם וקושיא זאת אין בה ממש כי לכך אמרה אסתר ולעמוד על נפשם כמו שאמרנו ובלא זה נצטוו ישראל על עמלק למחות שמו מן העולם ושאול המלך נאבד ממלכותו בשביל שנתן לעמלק פליטה ועתה יהיו נותנים לעמלק פליטה כאשר נפל בידם והתורה אמרה (שמות יז, יד) כתוב זאת זכרון בספר, וגומר הכתוב רמז גם כן מעשה המגילה הזאת שהיא למחות שמו מן העולם.

<< · מ"ג אסתר · ח · יא · >>


  1. ^ במגילות אשכנז לַהֲרֹ֨ג